שא' בריאה אחת הרגיש השו"ב בתוכה איזה דבר ונפחוה לראות אם היא שלמה ונפחוה ולא בצבצה ואח"כ קרעוה ונמצא בה יתד דק כמו מחט דהדין דכשר בהפ"מ דסמכינן על בדיקתנו כמבואר בהגהת רמ"א בסי' ל"ו ובתב"ש שם אבל על אונא אחרת באותה ריאה הי' סרכא תלוי' על בועה ואזלא ע"י מיעוך דג"כ כשר בהפ"מ כמבואר בת"ש סי' ל"ט. תשובה. הנה נלפענ"ד להכשיר כמ"ש גם רו"מ כיון דאין הריעותות במקום אחד לא נחשב תר"ל ואין חילוק בדבר ובפרט בנדון הזה כיון דבאמת בדקוה והיתה שלמה ונהי דאין סומכין על בדיקתנו מ"מ זה גופו חומרא בעלמא לכך אין לדונו לתר"ל ונהי דאין אני מיקל אם הוי ב' הריעותו' במקום אחד מ"מ אין להחמיר עוד לומר דהוי תר"ל בשני מקומות כיון דבאמת בדקוה והיתה שלימה ומה דאין אנו בקיאים הוי רק חומרא בעלמא אין לנו להחמיר כל כך לחשבו תר"ל אף בשני מקומות ועוד בשלמא בשאר תר"ל דאנו מקילין במקום הפ"מ אין הקולא ודאית רק דתולין לקולא לכך בתר"ל מחמירין אבל בבדקוה והיתה שלמה כיון דבהפ"מ סומכין על בדיקתנו א"כ הוי כודאי כשרה ולא נחשב תר"ל לכך נראה דכשרה: