שא' בנמצא נקב בריאה במקום שיש לתלות בידא דטבחא אלא שיש הכחשה בין הבודקים אחד אומר שמראה הנקב כמראה ותמונה כנקב הנעשה ביד הטבח ואחד אומר שמראה הנקב הוי כמראה נקבי מורנא וכיון דהוי רק נקב אחד ואין כאן מורנא טרפה. הנה מ"ש דרק להחמיר שומעין להבודק שאינו מידא דטבחא אבל אין מאמינים לו להקל שמכיר שהוי ממורנא ואם כי לפי האמת יפה אמר דלהקל אין שומעין לו ואני אבאר בטעמא דדלמא טועה בדמיונות אך בלא"ה כאן א"ש דהרי אינו אומר שמכיר שהוא ממורנא דלאחר שחיטה רק אומר סתם דהוי מנקבי מורנא גם באמת אטו נקבי המורנא שפירש לאחר שחיטה אטו יש לו דמיון אחר מאם הי' עושה מחיים זה ודאי אינו דהנקבים הם שוין מחיים כמו לאחר שחיטה רק אם נמצא מורנא לפנינו תולין דאחר שחיטה פירש אבל אם לא נמצא מורנא יש לחוש שמא מחיים נעשה. והנה לדמותו לאחד אומר כסדרן היתה וכו' לכאורה יפה כתב דהתם כיון דאין הריאה לפנינו הוי כנאבדה הריאה דכשרה אבל הכא הריאה לפנינו וראינו בו נקב מיהו לדינא מ"מ דומה להתם והכלל כך הוא דאם הוי הענין באופן שאם לא הי' בודק לפנינו ואנחנו ראינו נקב בריאה אם מעצמנו הי' היתר לומר דנעשה בידא דטבחא אז כשרה הבהמה דסלק עד כנגד עד והוי כלא הי' שום עדות לפנינו ותלינן אנן בידא דטבחא אבל אם הי' בענין דאם לא היו הבודקים לפנינו לא הוי מקום לתלות בידא דטבחא אז ודאי לו יהא דסלק עד נגד עד והוי כמאן דליתא נמי טרפה מיהו נ"ל צד להקל כיון דקיי"ל בכל דוכתא אין ספק מוציא מידי ודאי א"כ ה"נ זה שאומר דהוי מטבחא הוי כולו להיתרא אבל זה דאומר דהוי מנקבי המורנא נהי דבלא נמצא מורנא וגם הוי רק חד נקב אין תולין להקל מ"מ אינו ודאי טרפה דהרי מ"מ יכול להיות דהוי ממורנא ואחר שחיטה ונאבד המורנא רק כיון דליכא הוכחה ומצוי להקהל חיישינן לחומרא אבל מ"מ מידי ספקא לא יצאה אולי אעפ"כ הוי ממורנא דלאחר שחיטה ולכך כיון דלפי עד זה הוי רק ספק טרפה ולפי השני הוי ודאי כשרה אין ספק מוציא מידי ודאי וע"כ לא הוצרכו הפוסקים בע"א שלא כסדרן דכשרה מטעם דהוי כנאבדה הריאה רק בסרכא כיון דכתבו הפוסקים דאין סרכא בלי נקב לכך נחשב כולו לאיסורא והוי כודאי ודאי אבל בזה י"ל דלפי דברי המחמיר הוי רק ספק אין ספק מוציא מידי ודאי ולכך נראה היכי דהוי הפ"מ או צורך שבת יש להקל: