(א) ע"ד שאלתו בדין אם הי' על הריאה בשר בלוי וקלפוה ויצא ממנו זיעת דם. תשובה. הנה אני אומר בקיצור מ"ש בזה דאם לא בדקוה וראו שאינו מבצבץ ותיכף התחיל להזיע דם טרפה אבל אם בדקוה וראו שאינו מבצבץ ואח"כ התחיל להזיע אז כשרה אך אם עדיין הריאה לפנינו ובדקו אח"כ שנית אם גם אחר הזיעת דם אינו מבצבץ אז כשרה אבל אם יראו דעתה הוא מבצבץ טרפה כן העליתי לדינא בחבורי ליו"ד מהדורא ה' סי' קצ"ו:
(ב) ומה שתמה על הרמב"ם הובא ביו"ד סי' ל"ג בניטל לחי העליון טרפה ותמה מן הש"ס דחולין וביו"ד סי' ע"ט באם פיו חתך בודק ברגליו ומוכח שהיא טהורה והרי ניטל לחי העליון ג"כ. הנה זה לק"מ מכמה טעמי אחד די"ל אם ימצא עוד בהמה כזו א"צ לבדוק עוד בפי' כיון דכבר בדק בזו ומצאה טהורה א"צ לבדוק עוד בשני' וידע דמין זה טהור ועוד נ"מ אם התרו בו משום טומאה אינו לוקה דאין בו איסור טמאה רק טרפה או נ"מ אם נפל מעט מבהמה זו ומעט מבהמה טרפה אז כיון דהוי איסורין שנים זה מצטרף לבטל את זה וזה מצטרף לבטל את זה אבל אם הוי איסור אחד אז הם מצטרפין יחד לאסור ההיתר וזה ברור בסברא: