1
ראיתי בב"י סי' קכ"ז שהביא בשם הרא"ש פ' אלו מגלחין וז"ל הא דע"א נאמן באיסורין היינו דוקא להתיר דנלמוד מוספרה לה אבל לאיסור אינו נאמן והעתיק המחבר שם בסעיף ג' והוא לכאורה מחוסר הבנה ועיין בש"ך שם מה שפי' כוונת המחבר אבל בהרא"ש פ' אלו מגלחין להמעיין בדבריו א"א להעמיס זה בלשונו רק כוונתו כפשוטו שלאיסור אינו נאמן ולהתיר נאמן והוא צ"ע גם סותרין דברי הרא"ש זא"ז שבפ' הנזקין כתב בדין ע"א נאמן באיסורין שאם נאמן להתיר ומכ"ש שנאמן לאיסור והעתיקו הש"ך בס"ק ט"ו. הן אמת שלפמ"ש הפ"י בפ' האומר בקדושין לדחות דברי הש"ך בזה מיושב דברי הרא"ש ולא סתרי אהדדי אך על הש"ך קשה טובא איך כתב והביא ראי' מהרא"ש דלאסור יותר נאמן מלהתיר הרי בפ' אלו מגלחין מבואר להיפוך: