כתב הרמ"א בסי' ס"ט סעיף ד' בהג"ה ואם הוא אחר י"ב שעות יצלנו דנורא מישב שייב וכו' הנה אם הודח דאז נסתמין נקבי הפליטה אם מהני בזה צלי' לא נתבאר זה באחרונים זולתי בדברי הב"ח והפמ"ג מבואר דגם בזה מהני צלי' אך לדעתי אין זה מוסכם דזה יהי' תלוי בטעם היתר הצלי' בלי מליחה דלהסוברים דנורא מישב שייב ואין הצד השני בולע כלל בזה מה בכך דכשהודח נסתמין נקבי הפליטה סוף סוף נורא מישב שייב אבל להסוברים דלא סמכינן ע"ז לבד רק בצירוף הטעם דכבלעו כך פלטו ולכך תינח אם הוא אחר י"ב שעות דאז עדיין לא נסתמו נקבי הפליטה לכך מותר בצלי דכבלעו כך פלטו אבל בהודח דנסתמו נקבי הפליטה ולא שייך בזה כבלעו כך פלטו לכך אסור אף לצלי ולכך הרב לשיטתו דס"ל לקמן סי' ע"ז עיקר הטעם דנורא מישב שייב לי' לבד ומתיר בנמלח הפנימי ולא החיצון ולכך גם כאן נקט עיקר טעם זה וכן יהי' שיטת הב"ח כדעה זו ולכך מתיר אף בהודח לצלי אבל הש"ך לשיטתו דס"ל לקמן סי' ע"ז דלא סמכינן על נורא מישב שייב רק בצירוף כבלעו כך פלטו ואוסר בנמלח הפנימי ולא החיצון לכך גם כאן העתיק הטעם דכבכ"פ וממילא לפ"ז בהודח דנסתמין נקבי הפליטה לא מהני גם צלי' בזה דאין לעשות מזה ס"ס אולי בהודח לא נסתמו נקבי הפליטה ואולי כדעת הסוברים דנורא מישב שייב לי' חדא דדעת הסוברים דלא נסתמו נקבי הפליטה דעת יחיד הוא רק הט"ז לבדו וכל שאר הפוסקים ס"ל להיפוך ואין זה ס"ס וכיוצא בזה כתב הפמ"ג לקמן סי' ע"ה גבי קורקבן עיי"ש ועוד דלא נודעו יחד דספק זה אם כשהודח נסתמו נקבי הפליטה נולד מיד לאחר הדחה ונפסק לחומרא דלא מהני לי' מליחה אח"כ וכיון שהחזקנו אותו לחומרא שוב אף כשצולהו ונולד עוד ספק אם נורא מישב שייב לי' או לא לא מהני כיון דלא נודעו יחד לכך נראה דלדידן בהודח אף לצלי' לא מהני בזה כן נ"ל נכון לדינא שוב ראיתי בכה"ג בשם דמש"א שכתב נמי דלצלי אין חילוק בין הודחה או לא ונראה נמי דאזיל בשיטת הסוברים דנורא מישב שייב אבל לדידן לא קיי"ל כן: