הנה המחבר כתב בסי' שד"מ סעיף ב' כשם שמספידין על האנשים כך מספידין על הנשים הנה דין זה אף שהוא מן הפוסקים הראשונים צ"ע דהמעיין בב"י סי' זה יראה שהרמב"ן הביא ראי' מזה מרפרם דספדי' לכלתי' ומר"ט שהספיד לאמו של בן זזא והנה בש"ס מו"ק דף כ"ז איתא שם דאין מעמידין מטה של אשה ברחובה של עיר מפני הכבוד וקאמר שם בש"ס דנהרדעי אמרי דוקא של חיות אבל של שאר נשים מעמידין ור"א אומר אף של שאר נשים אין מעמידין דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה ואנן קיי"ל כר"א שם והכי פסקו הכל בסי' שנ"ה וא"כ מוכח דאין מעמידין שום מטה של אשה ברחוב ואף דבזה הוי אפשר לדחוק וליישב די"ל דוקא ברחוב אין מעמידין אבל באיזה מקום אחר מספידין מ"מ הרי עיקר הלימוד של ר"א הוי מקרא דותמת שם מרים ותקבר שם דסמוך למיתה קבורה והיינו שלא הספידו אותה א"כ מוכח שלא הספידו אותה כלל ומוכח דאין מעמידין על שום אשה וא"כ אין ראי' מרפרם ור"ט די"ל דהם ס"ל כנהרדעי דהרי גם הם ס"ל דמספידין על הנשים וי"ל דרפרם ור"ט ס"ל כנהרדעי ולא דרשי לקרא דותמת שם מרים ותקבר שם לכך ספדוהו אבל אנן דקיי"ל כר"א ור"א יליף לה מקרא דמרים וא"כ משמע דלא ספדוהו כלל ומוכח דאין מספידין שום אשה ולכך הפוסקים שפסקו לתרווייהו צ"ע טובא דהפסקים סתרי אהדדי ולדינא נראה דטוב יותר להיות השומע ישמע ויחדל: