שא' באשה שילדה בכור ואין ידוע לה אם אבי' הי' כהן או לוי או ישראל וכבר ראה פלוגתת האחרונים בזה הנה תלי"ת כי לא נפלאת הוא ממני ובילדותי העליתי דחייב בפדיון מטעם המבואר שם. מיהו גם עתה נ"ל דחייב בפדיון מטעם שאבאר בעזה"י דהרי חזינן דרב ס"ל הולכין במא"ה ונהי דשמואל ס"ל וקיי"ל כן דאין הולכין במא"ה מ"מ למעט בפלוגתא עדיף וי"ל דוקא בפלוגתתם דהוי חזקת ממון אלים וגם יש לו תובעין ולכך כיון דחזקת ממון סותר להרוב אין הולכין אחה"ר אבל בפדיון כיון דקיי"ל במלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא ואינו גובה מן המשועבדי' והרי קשה למ"ד בבכורות מ"ט דגובה ממשועבדי' וקשה דנהי דס"ל דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא עכ"פ באמת ליכא שטר וליכא קול וא"כ הוי כמלוה ע"פ ולמה יגבה ממשועבדים ובע"כ דס"ל דפדיון הבן יש לו קול וא"כ קשה למ"ד דלאו ככתובה בשטר דמיא לו יהא דהוי כמלוה ע"פ הרי מלוה ע"פ נמי הי' ראוי לגבות ממשעבדי רק מדרבנן אינו גובה מכח דאין לו קול וזה יש לו קול והרי בזה לא פליגי אם יש לו קול או לא ובע"כ דס"ל דחוב זה גרוע ומן התורה אינו גובה ממשעבדי דזה הוי חוב קלוש וגם כל חיוב ממון יש לו תובעין וחזקה מה שביד האדם בחזקת שהוא שלו וא"א להוציא ממנו משא"כ חוב זה אין לו תובעין דיכול לדחות כל כהן ולומר לכהן אחר אתן ומה דאמרינן דגובה ממשעבדי היינו בע"כ בנותן לכהן אחד ופודה אותו ואז יכול לגבות ממשעבדי אבל כל זמן דלא נתן לשום כהן אינו יכול כ"א לתובעו א"כ בזה לא אלים חזקת ממון והולך בו אחה"ר. גם כל הפלוגתא של הולכין במא"ה הוי במקום דהוי חזקת ממון לכך אין הולכין אחה"ר אבל בזה הרוב הוי באשה בת מי היא והחיוב ממון הוי על הבעל ואין החיוב על האשה לפדות את בנה רק עליו החיוב א"כ הרוב הוי באשה ובה ליכא חזקת ממון כנגדה ולכך הוי רוב מעליא ודינה כבת ישראל ודאי ושוב ממילא הבעל חייב בפדיון וזה דומה קצת למה דאמרינן בפ"ז דכתובות רישא מנה לאבא בידך סיפא מנה לי בידך לכך נראה דודאי חייב בפדיון מיהו כיון דברכות אין מעכבות יפדנו בלא ברכה כנלפענ"ד לדינא: