1
שא' ע"ד האיש שפדה את בנו במשכון ואחר הימים נתן לכהן ב' סלעים והכהן אמר שמוחל לו ג' סלעים והחזיר לו המשכון. הנה אוי לדורנו שלא ידעו שהוא ש"ס מפורש והדין הוא שאין הבן פדוי במשכון ואם הי' נותן אח"כ הי' הפדיון חל אז והי' לו לברך עוד כי הברכה הראשונה הי' לבטלה וכיון דנתן לו רק ב' סלעים אז גם אז אין הבן פדוי ויוסיף לו עוד ג' סלעים ודי בחמשה רייניש פערציגער ממש כמ"ש בח"ס בתשובה ואז מברך על הפדיון מחדש וכל הפודה במשכון מברך ברכה לבטלה ואין הבן פדוי רק אם אומר שנותן לו המשכון במתנה ממש או שיהי' שלו חלק ממנו במה ששוה ה' סלעים אז הבן פדוי: