בסי' קצ"ז סעיף ג' וכו' מפני סרך בתה. הנה דעת הש"ך דאף דאין לה בת נמי לא פלוג אבל לפענ"ד להמעיין זה בירושלמי מוכח להיפוך וז"ל הירושלמי במס' מגלה בפ"ב הלכה ה' וז"ל נדה שעובר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה תמן אמרו אפי' עובר זמנו לא מפני חמותה מפני חמותה מפני כלתה עכ"ל והק"ע לא פירש בו דבר ולדעתי צריך להגי' וכך צ"ל אפי' עובר זמנה לא מפני חמותה חמותה מפני כלתה והכונה דכלתה אסורה לטבול ביום מפני חמותה וחמותה אסורה לטבול ביום מפני כלתה וא"כ מוכח מזה דלא אמרינן בזה לא פלוג דא"כ למ"ל תרתי טעמי ובע"כ הכונה דביש לה חמותה אסורה לטבול מפני חמותה ובאין לה חמותה אסורה לטבול מפני כלתה ומוכח הא בלא הא ולא הא מותרת וראיתי בק"ע שציין לעיין בפ' במה מדליקין והנה ראיתי שם שהסכים שם דעת הירושלמי לדעת הש"ך והוא שלא כדת דאף דשם נאמר בקיצור מפני חמותה ומפני כלתה מ"מ מוכח דלא כהש"ך דאל"כ למ"ל תרווייהו חמותה וכלתה ובחד סגי ובע"כ דלא אמרינן בזה לא פלוג רק אם יש לה חמותה אסורה מפני חמותה ואם אין לה חמותה אסורה מפני כלתה הא לא זה ולא זה מותרת וכיון דלא מצינו בש"ס דילן להיפוך קי"ל כהירושלמי בפרט במלת' דרבנן וצ"ע למעשה: