נדון התקנה של השוחטים. יפה עשה רו"מ לפעול להיות ב' שוחטים בקה' וכשיגיע זמן שקבעו אנשי עירו לקבל עוד שו"ב שני חלילה להשוחט שמכבר לשחוט שום דבר שם עד שיהי' עוד שוחט אחר רק עוף לחולה ח"ו מותר לו לשחוט ובלא"ה אסור לו לשחוט ואם ישחוט שחיטתו אסורה.
ובנדון התקנה בין המוהלים בודאי המוהל הזה ראוי לקונסו כי אף דיש לדון אם חרם דכתב חל אך חדא דהנו"ב כתב דחרם חל בודאי בכתב ועוד אף בשבועה כתבנו בנ"ז דעכ"פ מדרבנן הוי שבועה בע"ה כמו בנדר בדבר שאין בו ממש ואנן כ"ע כע"ה דיינינן כמ"ש בסי' רי"ג לכך בודאי ראוי לקונסו במה דאפשר. ונדון שהקשה על הר"ן בנדרים דף פ"ה שהקשה דלמא ישאל על נדרו ונמצא מתהני מדידי' והקשה רו"מ הרי אם ישאל על נדרו מותרין לגמרי לק"מ דהכונה דאיך נוטלין בע"כ דהרי אם לא אסרו אסורין ליטול בע"כ וא"כ איך מתהני מדידי' בע"כ דלמא ישאל עליו וז"פ.
ובנדון השו"ב אשר כתב איזה דברי בוז אל הרב וחזר ופייסו. ודאי אין עליו חיוב נדוי כלל ומי שגוזר עליו נדוי הוא שלא כדת ויכול השו"ב לומר אדרבא ומכ"ש דאין לו העברה מכח זה: