שא' במוזגים שלקחו נשים נכריות לביתם כדי להמשיך את אנשי החיל לשם שיזנו עמהם ורו"מ צועק ע"ז. ואנן נענה ודאי יפה דיבר רו"מ והוא ש"ס ערוך שבועות מ"ז ע"ב שמעון בן טרפון אומר אזהרה לנוקב אחר הנואף שנאמר לא תנאף ופרש"י יעשה לו אפוטרופוס להרגיל לו נשים לניאוף ומדלא פרש"י נשים נשואות רק נשים מוכח דאף בפנויות מיירי והיינו דאף דביאת פנוי' דרבנן מ"מ להיות אפטרופוס לאחר גרע ואל תתמה דהרי ביאת פנוי' דרבנן והרהור בפנוי' אסור מן התור' וזה בכלל אמרם ז"ל ביומא דהרהור עביר' קשה מעבירה א"כ ה"נ בזה הוי כן והנה מפרש"י מוכח דאם בא"א מיירי הרי בלא"ה עובר אלפ"ע ולומר דמיירי שהי' יכול ליקח אותם בלא"ה אם כן אינו בכלל עוקב דהרי כשפשר דהוי אפטרופוס להרגיל נשים אצלו משמע דבלא"ה לא הי' יכול לעשות כן וגם לומר דהוי לעבור בב' לאוין הרי כל היכא דאיכא למידרש לא מוקמינן בלאו יתירא לכן טפי מסתבר דהוי אף על פנוי' ומוכח דאף דהוי המעשה היתר מן התור' מ"מ להרגיל גרע א"כ ה"נ לא מבעיא אם הנכריות נשואות דהוי איסור גם לנכרי דאסור להרגיל בזה רק גם אף בפנוי' נהי דגוף הדבר היתר הוא לנכרי מ"מ להיות אפוטרופס להרגיל לאחר גרע מלבד דהדבר מכוער ומביא לידי הרהור דהוי דאורייתא וראיתי בסמ"ג ל"ת קנ"ו העתיק דין זה של העוקב אחר הנואף וכו' ג"כ כלשון רש"י רק נשים ולא א"א וגם נקט שם הגורם ניאוף מוכח דהגורם לבדו הוי שאין לזה ח"ו לעשות כן: