שא' בתרנגולת מתה שנמצאת בדבש וספק אם הוי כבוש מעל"ע והנה באמת בשר פוגם בדבש (אם כי אין זה מוסכם הוי כונתו דהוי ס"ס דלמא פוגם ודלמא לא נכבש מעל"ע) אך כיון דדרך ליקח דבש לעשותו עם קמח ובקמח יהי' לשבח והוי כפוגם ולפסוף השביח כו'. יפה התיר רו"מ לפי החילוק של החו"ד בסי' ק"ה בין איכא ריעותא מגופא ובין ליכא ריעותא מגופא ולכך הכא כיון דבדבש אין כאן חשש רק בהקמח ובקמח לא אתייליד ריעותא ומוקמינן בחזקת היתר כקושיית הכו"פ יפה אמר רו"מ בזה וגם מה שצירף בזה חזקת חיים מיהו בזה חיסר תנאי אחד דחזקת חיים לא שייך רק בראהו חיים מקודם אבל בלא ראהו חי מבערב לא אמרינן חזקת חיים כמפורש במשנה דטהרות וברפ"ק דנדה ובחי' למס' נדה כתבנו דלכך נקט מבערב דבעינן דראהו באותו עונה שהי' חי אבל זולת זה אמרינן להיפוך דכאן נמצא כאן הי' והי' מקודם מת אבל לדעתי לא הי' צריך לזה דבלא"ה אין דרך להשתמש בדבש רק אם הוי הקמח הרוב וא"כ אם יש שלשים או פחות בהדבש נגד התרנגולת נמי אין חשש דהוי מן הסתם הדבש פחות מן הקמח והנה בכלי שדרכו להשתמש בשפע מתיר הרשב"א ואף האוסרין היינו כיון דהשתא כבר נאסר אבל בדבר שעדיין היתר רק שיש לחוש שמביאו לידי איסור בזה ודאי אין לחוש כיון דדרכו להשתמש בו בענין שיהי' בו ס' ולמעט בפלוגתא עדיף ולכ"ע בזה מודים להרשב"א.
והנה בנדון תי' בנו ליישב קו' הפמ"ג על הטו"ז דמיקל בספק כבוש מכח חזקת היתר והפמ"ג תמה עליו מנשפר ותי' בנו דכאן לא שייך לומר דנוקי האיסור בחזקת איסור ולא נתבטל דהרי י"ל דלא יצא ממנו איסור כלל אבל התם דיש חזקת היתר להיתר יש להיפוך חזקת איסור להאיסור לומר דלא נתבטל. יפה אמר אך זה לא יתכן רק אם נאסר דהאיסור נהפך להיתר ע"י ביטול אבל אם נאמר דאיסור אינו נהפך להיתר רק דהתורה אמרה דע"י ביטול אין כח באיסור לאסור ההיתר אבל מ"מ אין האיסור נהפך להיתר לא שייך טעם זה וכבר נחלקו הראשונים בזה ודבר זה יהי' תלוי בפלוגתת הפוסקים בסי' צ"ט באיסור שנתבטל ונוסף אח"כ איסור אם אמרינן חוזר וניעור או לא וא"כ עדיין קשה להסוברים דחוזר וניעור ולא נהפך להיתר ולמה בנשפך אסור לכ"ע ולא אזלינן בתר חזקת היתר ולדידי בלא"ה לק"מ קושי' הפמ"ג דכאן יש עוד חזקה דלא מחזקינן איסור ממקום למקום כן ה"נ לא מחזקינן לומר דהאיסור פלט שלו ונבלע בהיתר רק אוקמינן לה אחזקה דמעיקרא כמו שהי' באיסור שלו כן הוי עתה משא"כ בנשפך הרי עכ"פ נתערב כאן איסור ואין ספק רק בהשיעור וליכא רק חזקת היתר ולכך כיון דאיתרע לא מהני חזקה אבל בכבוש דהוי תרי חזקות חזקת היתר וחזקת האיסור במקומו ולא אתי חד ריעותא ועקר תרי חזקה וידע הטו"ז סברת החוו"ד ונזהר ממנו ומיושב הנ"ל ודו"ק: