שאלתו שבשלו בשר בקדרה עם מים בערך ב' חלקים נגד הבשר וגערו את הקדרה בכף של עץ ושכחו ותחבו בכף הלז בתבשיל הנעשה ממאסלינקא הנשאר מקפאון החמאה ואין ס' נגד הכף רק אם נחשב בליעת הכף לפי ערך הבשר ולפי ערך המים יש הרבה יותר מסמ"ך וכו'. תשובה. הנה טעם האוסר שצריך לשער נגד כל הכף מכח דשם הבשר נקרא על הרוטב הוי כאלו הי' כולו בשר הנה זה תמוה דהרי בדבר התלוי בטעם לא אזלינן בתר שמא רק בתר טעמא כמ"ש הש"ך סי' צ"ח ועוד אף בדבר דאזלינן בתר שמא היינו אם הוי גוף אחד לענין אם נקרא מב"מ או אינו מינו אבל מ"מ הוא גוף אחד אבל בדבר שהוי גוף אחר ממש לומר כיון דשמו בשר דינו כדין בשר זה ודאי אינו כיון דהוי גוף אחר לכך טעם זה אין נראה כלל. מיהו לדינא אני מודה דצריך ס' נגד כל הכף מכח דדרך הרוטב להיות למעלה שומן צף והשומן ודאי הוי כבשר ממש וא"כ הכף בולע מן השומן וכולו בשר הוא לכך לדינא צריך ס' נגד כל הכף. ולענין אם מאסלינקא נקרא נסיובי דחלבא. ז"א דדוקא דבר הבא אחר הגבינה דבזה נשתנה המראה ודומה למים בזה כיון דנשתנה המים אין לו דין חלב אבל בדבר הבא אחר החמאה דזה הוי מראהו כמראה חלב יש לו דין חלב ממש דחמאה הוי רק כמו שקולט השומן החלב אבל מ"מ החלב נשאר חלב דומה לאם יצטנן רוטב של בשר ויקפה השומן למעלה ואם ניטל ממנו השומן האם נאמר דאין לרוטב עוד דין רוטב של בשר זה ודאי אינו וכן הוי ממש חמאה מן החלב לכך הוי לו דין חלב ממש וז"ב: