שאלתו הנה נפל נר דולק מן המנורה על השלחן והפתילה הגיע עד תחת קערה אחת והוא לא נגע בהקערה אך הלהב יצא על הקערה עד שהושחר. הנה אין כדאי לעשות מזה שאלה ובודאי הוא טרפה וכן אני מורה תמיד והנה שורש דין זה מבואר בסימן צ"ב במחבת של בשר על מחבת של חלב או להיפוך הזיעה הולך ואסרתו וא"כ ה"נ גם בזה הזיעה מחלב המהותך שעל הנר או מן הבלוע בפתילה הוא עולה למעלה ואוסרתו. דודאי כל דבר יש לו זיעה והזיעה מן החלב והשומן שבפתיל' הוא עולה ואוסרתו. וחוץ מזה נראה דאף בלהב עצמו אינו ברור לומר דמקלי קלי איסורא רק בלא"ה נמי יש בו טעם איסור וראי' קצת מלשון הש"ס פ"ק דביצה דפריך שם ולר"א דאמר דשיל"מ אף בדרבנן לא בטל ה"מ היכא דהוי לאיסורא בעינא הכא מקלי קלי איסורא ולמ"ל תיבת בעינא כך הול"ל ה"מ היכא דאיתא לאיסורא אבל הכא מקלי קלי ובע"כ קמ"ל דודאי גם בלהב הוי איתא לאיסורא רק דליתא בעינא ולכך משני דר"א לא אמר דדשיל"מ אף בדרבנן לא בטל רק באיתא בעינא ולא בליתא בעינא. והנה בלהב עצמו אם יש בו טעם איסור או לא הוא מחלוקת הפוסקים האחרונים הובא בשאר אחרונים ובש"ע קטנים דפוס אמ"ד בגליון שהכה"ג בסי' צ"ג וסי' ק"ה אוסר להדליק שפופרת של טוטין מנר של חלב ופר"ח מתיר מטעם דמקלי קלי איסורא אך כתב בעל נפש יחמיר והלחה"פ העיד ע"פ חלום שהראו לו שאוכל חלב וכו' והנה לא מבעיא להכה"ג ודאי טרפה דהרי ס"ל דבשפופרת כבר אינו בעין כלל רק הלהב ואוסר וכן הלחה"פ אף גם להפר"ח י"ל דאינו מתיר רק כעין שפופרת דכבר אין הלהב דבוק בגוף האיסור והוי רק להב בזה י"ל דמקלי קלי אבל היכי דהשלהבת דבוק בהאיסור מודה דלא מקלי קלא גם בהלהב כיון דעדיין הלהב דבוק בהאיסור וכה"ג מחלק החוו"ד לענין נ"ט בר נ"ט באם הוא מקושר עם הבעין או לא כן ה"נ בזה ולמעט בפלוגתא עדיף לכך ודאי דהכלי טרפה. ואני מודה אם הדליקו עץ קטן בנר והשליכו לתוך סאמאוואר להחממו דטרפה כדעת הכה"ג ולימים מצאתי בספר עקרי הד"ט ראי' לדברי ואני מיראה הוראה ובנדון דידי' ודאי טרפה מטעמים הנ"ל: