שא' שקנה בכפר מאה ועשרים זוג שוורים וכל יום רועים אותם עכו"ם בשדה ובלילה מכנסים אותם בחצר רחב ופ"א בא אליו שותפו וסיפר לו בזה"ל באתי היום לשדה וראיתי שנעדרו שני שוורים משם ושאלתי להרועה והשיב תיכף כשבאתי לדיר עם השוורים מת אחד מהם שהי' כבר חולה ואח"כ באמצע הלילה כשהייתי ישן שמעתי קול צווחה בין השוורים ועמדתי וראיתי שהי' כאן ארי וזאב וכששמעו קולי ברחו ולא ידעתי מה הזיקו שם אך כשהדלקתי את הנר ראיתי ששור השני מונח מת ואם אין אתה מאמין לי תא ואחוי לך שמונח נהרג בחצר עכ"ד הנכרי מה דינם. תשובה. לפעד"נ דהשוורים מותרין דאין הנכרי נאמן לאוסרם לומר שהיו שם דורסים אפילו הוא מסלפ"ת כמ"ש כיוצא בזה בהל' שחיטה סי' ט"ז ובפרט דכאן לא הוי מסלפ"ת שהי' ע"י שאלה ואף דשם מבואר דאי מהימן לי' אסור נראה דדוקא התם אין טעם לומר שאומר כן מכח איזה חשש שלו משא"כ ברועה י"ל שהוא חושש שיאמרו הבעלים דעשה איזה פשיעה בשוורים לכך הוא אומר כן ועוד התם הוי איסור תורה וגם הו"ל דשיל"מ דאפשר להמתין עד למחר משא"כ בזה אף אם דרסו קצת מ"מ רובן לא דרסו רק מיעוטן וא"כ נתבטלו הנדרסין ברוב ואינו רק איסור דרבנן דבע"ח לא בטלי וא"כ בזה י"ל בדרבנן אף במהימן לי' מותרין ועוד כיון דכאן ראה הנכרי שהשור מת וא"כ י"ל שהמיתו עכ"פ לפ"ז י"ל אף דמהימן לי' אין הנכרי נאמן בזה כיון דגם לדבריו אין איסור ברור ובפרט דכאן ניכר שמשקר שאומר שהי' שם ארי וזה ודאי שקר דהארי לא הי' בורח מכח צעקת השוורים או ממה שהעכו"ם עמד וגם י"ל דמה דמהימן לי' אסור אינו בתורת ודאי דודאי רוב עכו"ם משקרים דאשר פיהם דיבר שוא ואינו אסור רק מדרבנן ולחומרא דדלמא הוא אמת וא"כ כאן הוי ס"ס שמא משקר ואת"ל שאומר אמת דלמא המיתו מיד ונח רוגזי'. והנה אם הי' אפשר בידם להשהותם יב"ח ודאי הי' יותר נראה להקל כמ"ש הפמ"ג סי' נ"ז ס"ק כ"ח בש"ד והי' נראה דבכה"ג יש להקל להשהותם יב"ח מיהו אף אם לא הי' אפשר להשהותם יב"ח מותרין ובפרט שאומר הנכרי שהי' שם ארי ובזה ניכר שקרותו דהארי לא הי' בורח וגם במדינות הללו לא שכיח ארי כלל נראה... לכך נ"ל ברור דהבהמות מותרין. [ובהיותי בזה אזכיר מה שעלה בלבי הערה אחת אף דאיני כותב זה לדינא הנה מדברי הש"ך בריש סי' ק"י וכן מכמה פוסקים משמע דדרוסה נמי יש דין בע"ח דלא בטלי ולדידי צ"ע מנ"ל כן דהנה שורש הדבר מזבחים דף ע"ג דר"א משני כן וא"כ י"ל דהתם מיירי בתערובת בע"ח שאינן עומדות למות מעצמן רק רובע ונרבע ושור הנסקל כיון דאין עומדין למות רק הב"ד ימיתו אותם וכיון דאין עומדין למות מעצמן שפיר יש להם דין בע"ח דלא בטלה אבל בטרפה כיון דעומד למות מעצמו ואינו חי יב"ח י"ל דבזה בטל חשיבותן ובטלי ואף דבמשנה שם נקט גם טרפה הרי י"ל דר"א ס"ל כמ"ד שם דמוקי הך טרפה בולד טרפה וכשאר תירוצים שם או אף אם מפרש בטרפה ממש י"ל דמוקי הך משנה כמ"ד טרפה חי' אבל לדידן דקיי"ל דטרפה אינה חי' מנ"ל לדידן דגם זה אינו בטל וצע"ג לדעתי.]