שא' נדון האווזות שהי' הנוצות מלוכלכין והדיחה אותם והושיבם על התנור אחר האפי' בערך ג' או ד' שעות ואח"כ לקחה אותם משם ומתו ב' והמותר הוליכה על העגלה להשוחט ומתו עוד ב' והשאר שחט אותם השוחט ואומר שהי' פרכוס מה דינם. הנה לפענ"ד דין נחמרו בני מעיים אינו כאן כיון שהי' איזה שעות אחר אפי' מיהו כולם יש להם דין מסוכנת כיון דחזינן דמתו ארבעה ויגיד עליו ריעו מיהו נדון דהי' פרכוס אם יאמר השוחט שהי' להם פרכוס דדי בעוף כמ"ש ביו"ד סי' י"ז הם כשרים ואם לאו המה טרפים. שוב חזר השואל והשבתיו הנה לדעתי ודאי אין דינם כדין נפלה לאור כיון דנפלה לאור אינה טרפה ודאית רק ספק ולדינא דש"ס הי' מהני בדיקה ונהי דלדידן אין אנו בקיאים בבדיקה עכ"פ הוי רק ספק ובפרט אם חזינן דלא נשתנו הבני מעיים וא"כ השתא דהוי עוד ספק אולי לא הוי כלל כנפלה לאור ודאי ראוי לאוקמא בחזקת כשרות והוי ס"ס ג"כ דשמא לא הי' התנור חם הרבה ואת"ל דהי' חם דלמא לא נחמרו בני מעיים והיכי דהוי ספק לכל העולם לא נחשב ספק בחסרון ידיעה והתחלת הספק הוי שמא לא הוי נפלה לאור כלל ולכן לא בעינן מתהפך וגם הוי כמה ספקות שמא לא הי' התנור חם הרבה ואת"ל הי' חם דלמא אין דינו כנפלה לאור דהרי יש דעה דבנפלה לרותחין אין דינו כנפלה לאור לכן נ"ל ברור דאין דינו כנפלה לאור ועוד נהי דאין אנו בקיאין היינו אם נפלה לאור בודאי אבל בספק נפלה מהני עכ"פ בדיקתנו להוכיח דלא הוי כלל נפלה לאור וז"ב לדעתי עכ"פ בכלל מסוכנת הם ונדון הפרכוס הנה הספר יו"ד לפניו וכל פרכוס דמהני בעוף אפי' יש פלוגתא בש"ך יש להקל כדעת המקילין ומותרין האווזות כי הוי הפסד מרובה גם אין זה ברור דהוי בכלל מסוכנת: