שא' בפרה זה יותר משנתיים נשמט יריכה והיתה צולעת וערל אחד החזירה למקומה ושוב הלכה כדרכה וגם עתה הולכת ישר רק כשהולכת בחזקה או קופצת חוזר ונשמט וצולעת עד שבא הערל ומחזיר עוד למקומה והולכת בטוב וכן דרכה תמיד ובכל עת וכבר ילדה ובא בעל הפרה לשאול על חלבה. תשובה. הנה רו"מ הביא הפמ"ג סי' נ"ו בש"ד ס"ק י"ב גבי נשבר במקום צ"ה וסובר שהפמ"ג חידש זה מדעתו וכבר קדמו הפר"ח בהל' טרפות הובא בש"ע קטנים בלק"ה והוא כתב זה בנשבר הגף סמוך לגוף דלא מהני כ"ד חודש אפי' אם ירבה כחול ימים עיי"ש והביאו הכו"פ ג"כ בסי' נ"ז והסכים עמו והבאתי זה לדחות דברי רו"מ שצידד להקל ולחלק בין נדון שלו לנדון של הפמ"ג אבל בנשבר סמוך לגוף לא שייך חלוקין דהרי דעת כמה להקל בנשבר סמוך לגוף ומוכח דאין בו חשש כ"כ קרוב להיות ניקבה הריאה בזה ואעפ"כ כיון דאנו מחמירין בזה לא מהני שהי' יב"ח מכ"ש בנשמט הירך נהי דלא עיכל ניבי' מיד עכ"פ י"ל דע"י הנדנוד כל פעם במה שיוצא ושב עי"כ יתעכל ויקרב ניבי' ואינו דומה לאם הוא בתולדה במקום אחד ושלא ע"י אדם משא"כ כשיוצא כל פעם גם ע"י אדם ודאי כואב לו כל פעם ויתכן שמחמת הכאב נרקב ניבי' וכן מה שהביא ראי' מנפילה אינו ראי' דשם לא ראינו דנשמט כלל הירך ובפרט כשהלכה יפה מוכח דלא נשמט כלל ואף אם אינה יכולה אח"כ לילך תלינן דשגרונא נקטה וכו' אבל היכא דראינו דנשמט ממקומו ודאי יש לחוש לעיכול ניבי' אף אם הוחזר פ"א ואינו יוצא עוד יש לחוש לזה כיון דיצא פ"א ולא מבעיא אם הוחזר ע"י אדם רק גם אף אם הוחזר ממילא יש לחוש כל דנשמט פ"א אולי עי"כ נפסק ניבי' ואח"כ חוזר ונתעכל ע"י הכאב כיון דעכ"פ נפסק ולכך אין ראי' דחי יב"ח כיון דנפסק בלי עיכול כשר א"כ ע"י השמוטה יתכן שנפסק ושוב לא נתעכל מיד וחי רק אח"כ ברוב הימים כיון דנפסק עכ"פ גורם הכאב להתעכל לכך חלילה להקל בזה וכבר הראיתי לו ק"ו אם בנשבר סמוך לגוף מחמירין כן מכ"ש בנשמט ממקומו ולדעתי הדבר פשוט כן: