שא' מה דשכיח במדינתו שבכוליא מוצאים בכיס מים צלולים ומראיהן כמראה יין אדום וטעמם לפעמים הם מרים או מלוחים קצת ולפעמים הם מרים מאוד ונוגע ממש בלובן בלי שום מפסיק ויש לספק אולי נחסר קצת מהלובן וא"א לעמוד על הבירור מחמת שנוגע ממש בלובן ולפעמים קולפין הבועה מעל הכוליא נמצא נסרך על הכיס שעל הבועה מלובן הכוליא וכו'. תשובה. נ"ל דודאי דין הכוליא כדין הריאה שמבואר בסי' ל"ו דבעינן שיהיו מתוקים ולא מרים ואין הטעם בריאה מכח הסמפונות דהרי אפי' אינו במקום סמפון נמי טרפה רק הטעם דגוף הריאה יקלקל גם לשון הש"ך בסי' ל"ז בשם מהרי"ו דמרים או מלוחים הוי כמו עכורים א"כ משמע דאדרבא עיקר האיסור הוי בעכורים ובעכורים אין הטעם מכח שיקלקל הסמפונות ולכך אם הם מרים או מלוחים הוי כמו עכורים ואפי' לא הגיע ללובן אנחנו מטריפין כדעת הש"ך ומכ"ש אם הוי ספק אולי שלט גם בלובן ומה דהוי כמראה יין אדום זה גרע ממראה דבש וגרע מדם דבדם דעת המכשירין דאין לקותא שכולה דם משא"כ כמראה יין אדום י"ל דבו הוי מראה דם ומעורב בו מראה לבן ונעשה כיין אדום והוי כמו עכורים ממש לכ"ע לכך בודאי הוא טרפה אף בלא הגיע ללובן לפי מנהגינו כהש"ך ומכ"ש אם הוי ספק אולי הגיע ללובן ודאי טרפה: