שאלה מק' זיטאמיר נדון הרחיים הטוחנין על זיעה נקרא דאמפמיהל אם מותר לטחון בתוכו קמח לפסח הנה חס להזכיר לטחון עליהם קמד"פ כי הוא חמץ גמור וכן העידו לפני כמה אנשים שראו כן בעיניהם כי הנה הקמח הנטחן ע"י זיעה בודאי שולט הזיעה גם בגוף הקמח ומחמת הזיעה נתחמץ דאף בנתלחלח מזיעת החומה יש אוסרין ואף המקילין היינו רק בזיעת החומה ולא בזיעה כהך של הרחיים ובפרט דאף המקילין הוי רק בנתלחלח אבל לא נתחמם ביותר אבל בזה שרו"מ בעצמו כותב שהקמח רותח כ"כ שהיד סולדת בו ודאי ע"י הרתיחה בצירוף הזיעה ודאי מחמיץ וכבר כתב רו"מ בעצמו שנמצא בו כמה בצק וגם הדבוק האבנים שבאו ממרחק ולא נודע מה הם אולי הם חמץ וגם אם אינו חמץ אולי הזיעה שלהם מחמץ ואינם כמו חומה גם כל הענינים המחוברים להרחיים כזו א"א לנקותם לפסח כי רב הוא וחיישינן שמא יפשעו ועוד כיון דדבוק האבנים הטוחנים אינו כאבן הרחיים שלנו יש בו כמה חששות אחד כי אבן אחת של רחיים שלנו הוא אבן קשה מאד א"א שיהי' נעשה בו גומא והתקבצות בו קמח גם הוא אבן אחת אבל רחיים החדשה הוא מכמה אבנים ויתכן דהם אינן חזקים ויהי' נעשה בהם פחיתות נקבים להתקבץ בו קמח ויהי' בו עיסה ופרורין גם הדבר המחבר אותם כיון דהם מעשה אדם וחבורי אדם אינן חבור ויתכן שיהיו נתפרדין האבנים ועכ"פ יהי' פירוד כל דהו או נקב ויתקבץ בו קמח ויהי' חמץ לכך חלילה לטחון עליהם קמח לפסח הזהרו והזהרו ותדעו כי כל החדשות הנעשין בזמנינו הם רק לפוקה ולמכשול לאיש הישראלי והמה מעשה שטן בעו"ה כי לא אכשיר דרא להיות כדאי להעיר להם מן השמים דבר טוב רק להיפוך ח"ו וכמ"ש הנביא ונתתי לפניו מכשול לכך חלילה לעשות כן בפסח ואם תרצו להיות מן הזריזין תביאו דבריכו בדפוס ותשלחו לכל מדינתכם הקרובים והרחוקים למען יהי' נזהרים בזה.
הנה מלשון הש"ע בסי' תס"ו והאחרונים משמע דבנתייבש אף ריקוד לא מהני ומשמע מסתימת דבריהם דאף בדיעבד אין לו תקנה ואף אם נאפה אסור לאכלו. וכן משמעות הח"י כאן שכתב דבפירורין אין מתערבין יפה וכן בסי' תנ"ג ס"ק י"ג גבי בשעת הדחק משמע מדבריו דבידוע דנתערב פירור אחד אף ריקוד ל"מ לאכלו רק לשהותו מותר לזה אעתיק איזה שאלות שבאו לידי ועיין לעיל שאלה רמ"ד השייך ג"כ להנ"ל: