שאלתו על מכירת חמץ הנה מי שנתן כל ביתו לאחר במתנה גמורה רק שהמקבל נתן לו זכות כל ימי חייו יש לו רשות להשכיר הבית או למכור זכותו לאחר איך יעשה במכירת חמץ בפסח. הנה אם לא פרשו שיש לו רשות להשכיר זכותו לאחר או למכור לא הי' יכול כלל להשכיר זכותו לאחר או למכור זכותו כי לו נתנו רשות ולא לאחר רק כיון דהתנה כן בפירוש יכול למוכרה או להשכירה וגם בפסח יכול לעשות אחת משתי אלה אך גוף הדבר שכתב רו"מ דעיקר היתר המכירה הוי מכח החדר שמכר לנכרי והוי כמקבל אחריות על חמץ של נכרי בבית הנכרי זה אין נ"ל דבשלמא אם מקבל אחריות על חמץ של נכרי בבית הנכרי כיון דלא קיבל עליו אחריות אונסין רק אחריות גנבה ואבדה או פשיעה זה לא נחשב רוצה בקיומו שהרי אם יאבד באונס לא איכפת לי' רק רוצה שלא יאבד בגנבה ואבדה או פשיעה אבל באונס יאבד ויאבד אבל בזה אם לא יהי' החמץ קיים אף באונס לא ישלם לו הנכרי והוי רוצה בקיומו ממש ובדינא דמלכותא ודאי לא יכול לכוף את הנכרי לשלם לו א"כ הוי רוצה בקיומו ולכן כתבנו עצה אחרת בזה וכבר נדפס בס' מעשה ידי יוצר על הגש"פ ולא רציתי לפרשו אחר שכבר נדפס: