שאלתו בק"ה שהי' דרכם ללכת לבית קאפפע נכרים בשבת ובאו שם לכמה עברות וכעת עמדו יראים ושלמים ותקנו בית קאפפע ישראל לילך שם בשבת ולא יבואו לידי מכשולים אחרים גם העמידו שומרים לשמור שלא יבואו לידי עברות אחרים המקום ישלם שכרם וכעת מבקשים היתר בשתיית הקאפפע בשבת ע"י מה שנעשה ע"י נכרי בשבת. הנה כל היתרים שלו אינם נוח לי בפרט לכנוס בפרצה דחוקה להתיר איסור האסור בעיני כל העולם ולעשות חלול השם לומר התירו פרושים הדבר לחלל שבת ע"י נכרים ומאן מפיס אם הוי הכונה למעט האיסור או לא. והנה לומר לנכרי לעשות לנכרי אחר ומה שתמה עמ"ש בספר החיים עיין בספרי שנ"ח שהבאתי ראיות לכאן ולכאן אך אף אם נאמר בזה להיתר אין לו ענין לנידון דידן דהתם מיירי בשאר מלאכה אבל באכילה ושתי' כיון דאפי' עשה הנכרי מעצמו אסור לישראל להנות ממנו בשבת א"כ מה יועיל מה שהנכרי יאמר לנכרי אחר סוף סוף הנכרי המבשל יעשה בשביל ישראל ואסור לישראל להנות מזה בשבת לכך אין בידי היתר בזה מיהו לא ימחה בידם וטוב הוא למעט באיסורים ואולי במשך הימים גם זה לא יעשו ולא ישתו מדבר המתבשל בשבת. ומ"ש רו"מ בשם הר"ן בפ' במה טומנין דבלח בלח אין בישול אחר בישול הנה מלבד דלא קיי"ל כן אך גם דעת הר"ן הוי רק באם לא קיבל הלח טעם חדש ולא נשתנה מראיתו ממה שהי' תחלה כגון במים שנצטננו וחזר ובשלו כמו שהי' תחלה אך בנדון קאפע שהמים ע"י בישולם פעם ב' קבלו טעם חדש ומראה חדשה ודאי בכה"ג יש בישול אחר בישול ומודה בזה הר"ן גם כיון דנשתנה מראיתו הוי בו חשש איסור צובע ג"כ מיהו י"ל אין צביעה באוכלין אבל במשקין יש חשש צביעה וכעת אין פנאי לעיין בזה לכך אין בידי שום היתר בזה רק מוטב שיהיו שוגגין והנח להם וכו':