שאלתו על דבר השוחטים ביו"ט ואחר יו"ט נותנים להם שכרם אם מותר או הוי שכר יו"ט. הנה פה"ק נוהגין ליקח ביו"ט ביצים בעד שכר השחיטה וקראו עליהם תגר וכתבתי בחבורי טעם להיתר אך שם הי' דהם לוקחים ביו"ט אבל במעשה שלו שלוקחים אחר יו"ט ודאי דמותר דנהי דאסור ליקח שכר שבת ויו"ט היינו אם הוי בידו לעשות או שלא לעשות אז ממילא מה דיהבו לי' הוי שכר שבת דהרי אם לא יקבל שכרו לא יעשה אבל שוחט או חזן הקבוע בעיר הרי אף אם לא יקבלו שכר מוכרחין הם לשחוט דאם לא יסלקו אותם לגמרי וא"כ כיון דמוכרחין לשחוט אף בלי שכר א"כ מה דנותנין להם אחר יו"ט שכר מתנה בעלמא הוא דיהבו להו ופ"ק דהוי הקבלה ביו"ט והרי ביו"ט אסור לקבל מתנה לכך הוכרחתי ליתן טעם אחר אבל לקבל אחר יו"ט ודאי דמותר בכה"ג דמוכרחין לשחוט וגם בלא"ה הרי הם שוחטין לכבוד יו"ט והוי מצוה וכמ"ש באו"ח סי' ש"ו לחד דעה בחזנים: