שא' בדבר העגונה זה ב' שנים לדעתי היתרה פשוט ע"פ המכתב מק' קארטשוב כיון שנזכר במכתבים שבידו שהי' מק' דילטשאק ושמו זעליג וואסירמאן וא"כ כיון דהוי שמו ושם עירו ולדעת כמה מהני שמו ושם עירו אפי' בלא שם אביו ואף החולקים בזה כיון דנקרא הכינוי שלו וואסירמאן כבר מבואר בכמה תשובות דשמו ושם הכינוי הוי כשמו ושם אביו ושם עירו זכרו ג"כ וא"כ כיון דכתב דשם נחלה בחולי ר"ל ואח"כ כשהביאוהו מת הכירוהו שזה שנחלה שם א"כ ודאי זה הוא ולמה ניחוש לה ולומר אולי הביאוהו אחר ג"י הנה לא מבעיא להמקילין בספק ג"י רק אף להמחמירין היינו רק בנמצא הרוג בשדה אבל במת בעיר ודאי אין דרך ישראל להשהות המת ג"י ובודאי הי' מן הזריזין למהר קבורתו כמצוה וחובה עליו לכך אינו בכלל ספק ג"י ועוד כיון דהי' חולה שם ועכשיו מת ודאי היינו האי שנחלה היינו האי שמת ואין לחוש שמא אחר נחלה ומת וזה הבריא ויותר יש לתלות דהיינו האי שנחלה היינו האי שמת וגם לחוש שהכתבים שבידו הוי שאול מאחר דכתבים כאלו אין עשוין להשאיל ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן לרמאות לאחרים בזה ונהי דלמי שאין מכירין לא שייך לומר אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן כי הרבה רמאים בעולם וכמ"ש בחו"מ בש"ך סי' קל"ג מ"מ זה האיש זעליג וואסירמאן לזה אנו מכירין אותו ולכך אין לחוש לו לרמאי שישאיל כתבים כאלו לרמאות לאחרים ולנפילה ואבדה אין לחוש כמו שחולקים על הח"מ בזה ובפרט אף לדעת הח"מ היינו רק בדבר דשכיח וראוי בין לעשירים בין לעניים ולכך יש לחוש שמא אחר מצאו יהי' מי שיהי' אבל בדבר דאין ראוי רק לעניים זה ודאי מלתא דל"ש שיהי' זה אבדן וימצאנו עני הצריך לזה ג"כ זה ודאי אין לחוש וכעין שכתב הח"מ לענין שאלה דיחיד ולכך לדעתי היתר האשה הזו פשוט: