שאלה מקראקא באשה שהי' לה כתב מהיענראל שמת בעלה שהי' בעל מלחמה ומת על מטתו וגם הי' לה ב' עדים בעלי מלחמות שמת והם קברוהו ועי"כ התירו לה ב"ד במדינת אונגארן להנשא ובאתה לקראקא להנשא ונשאת ואח"כ בא בעלה ופסקו הדין דתצא מזה ומזה וכן עשו ועתה רוצה הבעל השני להחזירה וחשש שאם לא יתיר לה ידורו באיסור ולכך עשה והתיר להם וצעקו עליו חכמי קהלתו. תשובה. ודאי לא יפה עשה בזה כי הנה כל הפוסקים הסכימו וכן מבואר בש"ע ל"ש ניסת ע"פ ע"א ל"ש ניסת ע"פ ב' עדים תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ולומר דהיתר ב"ד עדיף זה מבואר הביטול ובש"ס דאדרבא היתר ב"ד גרע דר"ש ס"ל בנשאת שלא ברשות רק בעדים מותרת לחזור לו ובניסת ע"פ ע"א והיתר ב"ד מודה דאסורה לחזור לו ומה שרצה רו"מ לסמוך על הרמ"א באם הורו לה ב"ד בטעות שמותרת לחזור לו הנה זה טעות דהתם הכונה שטעו בהוראה ובזה הוי לה אונס גמור דלא שייך לומר הוי לה לאמתוני דב"ד בתר ב"ד לא דייקא אבל בטעות כזה שהטעו העדים את הב"ד בזה שפיר י"ל הו"ל לאמתוני דבתר עדים והו"ל לאסיק אדעתה שמא העדים משקרים ובזה אזיל לי' קו' הטו"ז על הרמ"א. והנה לומר דהיתר ב"ד עם ב' עדים עדיף טפי הנה זה אינו סברא כלל הן אמת שמלשון רש"י נראה כן בר"פ האשה שהלך בעלה למד"ה וניסת שלא ברשות ב"ד שבאו ב' עדים ואמרו מת בעלך וניסת מעצמה שהרי לא היתה צריכה היתר ב"ד והנה מדדייק בלשונו וניסת מעצמה ולמ"ל זה ולו יהא דניסת ברשות ב"ד מ"מ כיון שלא היתה צריכה היתר ב"ד מותרת לחזור לו והו"ל לפרש ניסת שלא ברשות שלא היתה צריכה רשות אבל מ"מ הב"ד התירוה ולמ"ל לדייק דניסת מעצמה ואף אי נימא דלשון שלא ברשות משמע שלא ברשות ממש שלא התירוה הבית דין אף לו יהא כן עכ"פ בלשון רש"י הוא מיותר מ"ש וניסת מעצמה גם תקשה על התנא גופו למה נקט כן הו"ל למנקט נשאת בעדים מותרת לחזור לו ובע"כ דקמ"ל דאם הוי תרווייהו בעדים ורשות ב"ד אף הת"ק מודה דמותרת לחזור מ"מ היינו רק לראשון מותרת לחזור לו אבל להשני ודאי אסורה דבשלמא היא י"ל כיון דהוי לה תרווייהו עדים ורשות ב"ד לא היתה צריכה להמתין עוד והוי כאנוסה דמה לה לעשות אבל השני אינו באונס דהוא הי' יכול ליקח ממק"א ולכך הוי כהיא אנוסה והוא מזיד דאסורה לו כן ה"נ בזה קנסוהו רבנן אבל להשני ודאי אסורה בכל ענין ובפרט דנראה דבזה לא הי' עדים כשרים רק בעלי מלחמות והם ע"פ הרוב קלים וחשודים על עריות וסמיכות המתירין הוי רק בצירוף מכתב האדון יענראל וא"כ הוי רק רשות ב"ד ולכך השיבו לפסוק דאסורה לזה ולזה וחס להזכיר להתירה לחזור לשני ואם יש חשש שיזנ' כך הלעיטהו לרשע וימות לכך ישתקע הדבר ולא יהי' נאמר: