שא' ע"ד המינקת אם אמנם גדור בעדי וכו' אך בנדון כזה דבאמת יהי' כ"ד חודש אך בדין חודש העיבור זה אינו בכלל גדרי והנה כבר ראו בנו"ב שמיקל בחודש העיבור אם גמלתו ובאמת אין להחמיר בחודש העיבור במלתא דרבנן ומה שהוכיח הנו"ב מלשון הש"ס דלפעמים נקט ב' שנים ופעמים כד"ח אם נבא לדייק כן מנ"ל להחמיר במילי דרבנן י"ל טפי להקל דהנה בחדשים מצינו לפעמים דשיפורא גרם אבל בשנים ודאי לא אמרינן שיפורא גרם ולכך אם נקט כד"ח י"ל דלא בעינן שלמים רק די שיפורא אבל אם נקט ב' שנים בעינן שלמים מיום ליום וי"ל כעין חילוק של הנו"ב דבגמלתו די בכד"ח בשיפורא ובלי גמלתו בעינן ב' שנים מיהו די ברוב השנים וכמ"ש כעין זה בפסחים (דף ע' ע"ב) שבעה איתא ברוב שנים עיי"ש וא"כ מנ"ל להחמיר בדרבנן לומר דהכונה על חודש העיבור ומלבד זה אין סברא כלל לומר דחודש העיבור הוי בכלל דבשלמא דהוי דין וגזרות התורה או גזרות חכמים בלי טעם אז כל מדת חכמים כן הוא וגזרו שנה ובעינן שנה שלימה כמות שהוא אבל בדבר דתלוי בטעמא כיון דמה דגזרו חז"ל שלא תנשא כ"ד חודש בע"כ הוי הטעם דכך הוא שיעור התינוק שצריך לינוק כד"ח א"כ אם בשביל טובת התינוק גזרו כן שכך צריך להניק ולא יותר א"כ מה לי אם הוי עיבור או לא ומה זו סברא לומר שאם נתעברה השנה יצטרך להניק יותר זה ודאי אינו לומר דע"י עיבור נשתנה הטבע ובפרט בירושלמי בפסוק אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי דמפרש שם בבת ג' שנים שאין בתולי' חוזרין ואם נתעברה בתולי' חוזרין ולמה לא מנה גם זה בתינוק היונק אם נתעברה השנה צריך להניק יותר ואסורה להנשא עוד וגם לענין מניקה שהיא בחזקת מסולקת דמים כד"ח אם נאמר דנתעברה השנה נשתנה טבעה והיא בחזקת מסולקת דמים עוד חודש וזה לא נשמע בשום מקום לכך הי' נראה להקל בזה לגמרי בחודש עיבור ואם כי אין בידינו להקל בגוף הדין אך בזמנינו ודאי ראוי להקל בזה כיון דעיקר טעם חז"ל הוי שראו שהתנוק צריך להניק כד"ח והנה בזמנינו אין שום תינוק יונק כד"ח ואדרבא הרופאים אומרים שמזיק להתינוק לינק כד"ח וא"כ הוי כמו חלבה ארסיי והי' ראוי להקל לגמרי בט"ו חודש בזה"ז ובפרט דהפ"י מיקל בלא"ה בט"ו ולכך בזה"ז ודאי הי' ראוי להקל רק דמ"מ אין להקל כיון דהוי דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירו אך א"כ תינח בכד"ח אך לענין חודש העיבור דלא מצינו דנמנו עליו ועיין כיוצא בזה בפ"ק דביצה דקאמר שם אביצה לא אימנו ונהי דדוחה הש"ס דביצה בעדות תליא מלתא היינו התם דזה בלי זה א"א והא בהא תליא אבל בזה הרי אפשר לקיים התקנה בכד"ח וא"כ אעיבור לא אימנו ומנ"ל להחמיר ובפרט מה דקאמר ב' שנים י"ל ברוב השנים מיירי לכך עכ"פ דבר שבמנין לא הוי ומותר עכ"פ בחודש העיבור יש להקל בזה"ז ובפרט בגמלתו שיש לנו תנא דמסייע וז"פ: