שא' בנדון האשה המינקת דק' ב' לא אתערב בהיתר מינקת רק לעצמי אני מציין דודאי משמעות האחרונים שצימוק דדים אם לא עברו ג"ח קודם מיתת בעלה בעינן שיהי' מחמת איזה סיבה ולא מכח עצמה וטעם הדבר נראה כי באמת חז"ל החמירו בזה כמה חומרות מכח לא פלוג אך כל החומרות הוי אם היא עכ"פ בכלל שם מניקה רק שיש לה היתר מצד אחר בזה כיון דאסרו מינקת חברו לא חלקו בתקנתן אבל מה דאינה בכלל מניקה כלל לא שייך בזה לא פלוג ולכך באם נתנה בנה למניקה ג"ח כיון דחז"ל אמרו הכל במינקת כד"ח משמע דבחדשים תליא מלתא וחדשים גרמו וא"כ אם פסקה מלהניק ג"ח אז כל השם מניקה ממנה ג"ח ובג' זימני הוי חזקה ופסק ממנה שם מניקה ולא שייך בזה לא פלוג אבל בצימוק פחות מג"ח אם פסק ונעשה צימוק מחמת ד"א ולא בגרמתה אינה בכלל מניקה ולא שייך בזה לא פלוג אבל באם הוי מחמת עצמה א"כ כיון דבידה הוי שלא להצטמק הוי בכלל מניקה ושוב אף דבאמת אינה ראוי' להניק לא פלוג חז"ל בתקנתן ואסורה לכך בעינן שיהי' צימוק ע"י סיבה ולא בגרמתה מיהו נראה דהיינו דוקא באלמנה ותוך ט"ו חודש אבל בגרושה או באלמנה ואחר ט"ו חודש כיון דבלא"ה יש דעות להקל בזה לכך נראה נהי דאנן מחמירין מ"מ בכה"ג אם צמקה דדי' מחמת עצמה בחיי בעלה יכולין להתירה להנשא אף דהוי מכח עצמה כיון דבלא"ה יש דעות להקל בזה: