ע"ד שא' בקטלנית שמתו ב' בעלי' והיא עשירה ומתפרנסת בריווח בלי בעל והנה רו"מ רצה לצדד להיתר ותמה אני שלא זכר כי ההיתר הזה מפורש בנוב"ק ומ"ש רו"מ מצד ס"ס שמא הלכה כרשב"ג דבעינן ג' זימני ושמא הלכה כמ"ד מזל גורם וכאן מתפרנסת בלא בעל הנה עיין בהל' שבת סי' שכ"ט מפורש דאפי' בכמה ספקות מפקחין ומזה הוכחתי דס"ס הוי כרובא דליתא קמן ולא מהני נגד פ"נ. והנה לכאורה עלה בלבי לומר דנהי דלא הלכו בפ"נ אחר הרוב היינו היכא דליכא חזקה רק רוב אז כיון דבעלמא חייש ר"מ למיעוטא ונהי דאנן לא קיי"ל כן מ"מ בפ"נ חיישינן למיעוטא אבל היכי דהוי רוב וחזקה דאף ר"מ לא חייש למיעוטא דהוי מיעוטא דמיעוטא כמ"ש התוס' במס' ע"ז (ל"ד ע"ב) א"כ גם בפ"נ לא חיישינן וא"כ הכא יש לה חזקת היתר לעלמא ומהני בהדי ס"ס אך ז"א דהרי בשבת נמי יש חזקת איסור בצירוף הס"ס ומפקחין ולכך אין בזה היתר רק אם הבעל בן תורה ורוצה להיות יושב ועוסק בתורה והאשה תפרנס אותו אז הוי צירוף מצוה ובמצוה י"ל דליכא חשש קטלנית כי שומר מצוה לא ידע דבר רע וגם זה מבואר בנו"ב ודברתי בעזה"י בחי' מכבר אבל אם הבעל אינו בן תורה או אין דעתו לישב על הספר איני מצטרף להיתר וכו':