שא' בענין קטלנית הנה לדעתי יאמר לדבק טוב כי הנה דברי הנוב"ק חאה"ע סי' ט' שכתב שם שאינו מורה בזה היתר נראה לצרף בזה דבעובדא דידי' היתה קטלנית בג"פ מדלא זכר זה למעלה שהי' רק ב"פ וכמש"ל בע"כ דשם הוי ג"פ דלכ"ע יש לה דין קטלנית לכך לא רצה לסמוך על סברתו כיון דיש עוד ריעותא דדלמא קיי"ל כמ"ד מעיין גורם והרי בש"ע הוי ב' דעות בזה אבל בנדון דידי' דהי' רק ב"פ והרי קיי"ל כרשב"ג דבג' זימני הוי חזקה ולא בב' רק בקטלנית חיישינן לחומרא לדעת רבי ועכ"פ ספקא וא"כ הוי כאן ספיקא טובא דלמא אין לה עוד דין קטלנית כלל ואם יש לה דין קטלנית דלמא קיי"ל כמ"ד מזל גורם ובמתפרנסת במע"י לא שייך זה לכך בודאי יש להקל בזה. עוד יש לצרף בנדון דידי' מה שעיקר כוונתו לש"ש להיות בידו לשקוד עה"ת ובודאי שומר מצוה לא ידע דבר רע וכמ"ש הנו"ב סי' יו"ד ואם ביבמה הוי כן דהוי רק מצוה מכ"ש תורה דעדיפי ואגוני מגני כמ"ש בסוטה פ"ג אפי' בלא עסיק בה ומ"ש הנו"ב בביאור פסוקי תמר לא הי' צריך להאריך דיש לפרש בפשיטות כיון דקטן אינו בר מצוה הוא ומכ"ש דאינו בר כונה לכוין לשם מצוה לכך נהי דיבום מהני אפי' בקטן מכח דקיי"ל כרבנן דיבמה יבא עלי' מ"מ אפי' נתכוין לשם זנות מ"מ מצוה לא הוי רק במתכוין לשם מצוה ובפרט דקיי"ל כמ"ד מצ"כ לכך אמר יהודה שבי וכו' עד יגדל שלה בני כי אז יהי' בר מצוה ויכוין לשם מצוה ולא יהי' לו אחריות סכנה אבל בקטנותו אינו בר מצוה וגם לא בר כונה לכך אמר פן ימות גם הוא כאחיו. והנה לרבנן דס"ל בג' זימני הוי חזקה יהי' ראי' מהך קרא דיהודה כהנו"ב דבמתפרנסת לעצמה ליכא חשש קטלנית דאל"כ איך אמר יהודה פן ימות גם הוא כאחיו הרי לא הוי כאן חזקה רק ב"פ ויובן נמי מ"ש שבי אלמנה בית אביך דהוא למותר והי' די לומר שבי אלמנה עד יגדל שלה בני ומה קמ"ל במאמר בית אביך אך דינא קמ"ל דהנה אלמנה נזונת מנכסי יתומים והיבמה מנכסי יבם אך זה אם יושבת בבית היורשים אך אם רצונה לילך לבית אבי' מבואר בסי' צ"ה ובש"ס דא"צ לתת לה מזונות רק כפי ברכת הבית ולפ"ז יהודא לא חשש על סכנת בנו כי הי' רק ב"פ כי ידע דבעונם מתו ולא על ידה רק קמ"ל דנתן לה עצה וחשש על טובתה ואמר אם תנשא מיד לו אולי ימות גם הוא כאחיו בחטאו והעולם לא ידעו ויחזיקו אותה בקטלנית ולא ירצה שום אדם עוד לישאנה ואם תשב בביתו יגיע לה מזונות מהם ויהי' לה דין קטלנית לכך אמר לה עצה טובה שבי אלמנה בית אביך דוקא ואז לא יגיע לה מזונות רק כפי ברכת הבית והרי בפני עצמה תצטרך יותר כידוע ותצטרך להיות עוסקת בעצמה במו"מ לפרנס עצמה ואם יראו שהיא מתפרנסת לבד בלי הבעל אז אם ימות אח"כ גם הוא לא יתנו לה דין קטלנית ולכך קמ"ל דיהודא נתן לה עצה לטובתה שבי וכו' פן ימות גם הוא כאחיו ויתנו לה דין קטלנית אך אם תשבי בית אביך ימים מספר ויראו שבלי בעל מתפרנסת לא יהי' לה דין קטלנית ועכ"פ צריך איזה זמן וקבע לה זמן עד יגדל שלה. וראיתי בתש' גא"י חאה"ע סי' י"ט חולק על הנו"ב ואין דבריו מוכרחין. מה שהביא ראי' ממילה כבר ראה בעצמו דהתם שאני כיון דכבר מתו ע"י המילה ולא הגינה המצוה עליהם ועוד דהתם המצוה עושה האב אבל הקטן אינו בר מצוה ועיקר הסכנה הוי להקטן ולכך לא מהני בזה המצוה ואף דהוי צער גם לאביו י"ל בהדי הוצא לקי כרבא ובזה לא מהני דבר מצוה אם עיקר המסוכן אין לו מה להגן. ומה שהביא ראי' מסוטה ה' אין ראי' די"ל התם אזיל למ"ד מצות חליצה קודמת גם הרי מבואר בפ"ג דסוטה דמצוה אגוני מגני מן הפורעניות אצולי לא מצלי מן החטא א"כ בשלמא הנו"ב מיירי ביש סכנת מות לבד בזה מהני המצוה להגן אבל התם הוי החשש שתכניס חטאים לביתו ותחטיא אותם בזה לא מהני המצוה להגן. העולה מזה דדברי הנו"ב נכונים דבמצוה ליכא חשש קטלנית וכיון שרו"מ מכוין לשם מצוה ובפרט ללמוד תורה דעדיף וי"ל אף הגא"י מודה בזה וגם הוי היתר ראשון של הנו"ב מכח דמפרנסת עצמה בהצטרף כולם יחד ומה גם דהוי רק ב"פ לכך מכל הלין טעמי אין בזה חשש אחריות כלל ולא יהי' עליו שום פחד ומורא לא יעלה על ראשו יבטח בשם ה' ישען באלהיו: