שאלה מהרב מו"ה מאיר הורוויץ אב"ד דזיקוב באשה אחת אשר שני בעלי' של"ח בימי הבחרות ועתה שואלת אם יש איזה צד היתר להוציאה מדין קטלנית לאשר שבעלה הראשון מת על חולי לונגענפעהליר ר"ל וגם אחות בעלה מתה על זה א"כ יש לתלות אשר משפחתו גורם לזה ולא היא הגורמת וכו'. תשובה. הנני מסכים עמו לדינא ואוסיף נופך דנ"ל דודאי אם היתה היא מוחזקת בקטלנית ג' זימני ובמשפחה הוי רק ב' זימני היינו תולין יותר בה מבמשפחה כיון דחזקה דידה הוי יותר וקיי"ל תולין במצוי בין להקל בין להחמיר ותולין הקלקלה במקולקל אך כיון דהחזיקה היא נמי רק תרי זימני ובמשפחה נמי הוי תרי זימני א"כ מה חזית דנתלה בה מכח תרי זימני נתלה במשפחה דהוי נמי תרי זימני והרי מוכח ביבמות מ"ד דתולין באחיות ובמשפחות ג"כ וא"כ נתלה בהם והוי דינם שוה דבמשפחה תרי זימני ובה תרי זימני לכך כיון דשקולין מוקמינן לה בחזקת היתר שמותרת היא להנשא ובפרט דאם נתלה במשפחה הוי כולו בחולי אחת והוי חזקה יותר אלימתא אבל אם נתלה בה לא הוי חזקה אלימתא דהרי הוי כל אחד מחולי אחרת ומה דהרגישו הראשונים הובא בחלקת מחוקק סי' ב' דלמה קיי"ל כרבי דבתרי זימני הוי חזקה ובמשפחות שם מבואר בש"ס (דף ס"ד) ובש"ע סי' ב' סעיף ז' דבעינן ג' זימני והרמ"ח שם כתב בשם הנ"י דמשפחה שאני ובאמת תמוה דהרי מפורש בש"ס דגבי מילה אחיות מוחזקות והוי נמי כתרי זימני ואפשר לחלק בין אחיות דהוי קרובים ממש וכבשר אחד נחשבו משא"כ בשאר משפחה דאין להם קרבות כ"כ כמו אחיות לכך בעינן ג' זימני ורו"מ כתב דהיש"ש יבמות מתרץ קושיא זו ורו"מ שפיר מחלק בזה כיון דאין כל המשפחה כן ויש אנשים במשפחה דהם בריאים ולדעתי בלא"ה לק"מ דבמשפחה ליכא סכנת נפשות דהרי הם רק נכפין או מצורעין אבל אינם מתים ממש אבל במילה דהוי סכנת נפשות לכך די בב' זימני אבל בנכפין או מצורעין דאינו רק חולי לכך בעינן ג' זימני וזה החילוק יותר נכון דלכל החילוקים קשה מלשון הש"ס דקאמר השתא דאמרת אחיות מוחזקות לא ישא אדם ממשפחת נכפין ולכל החילוקים קשה מה ראי' מאחיות לשאר משפחה אך לפמ"ש א"ש דודאי לענין גוף החזקה שוין הם אחיות כמו שאר משפחה ושוין הם להחזקת ריעותא רק דהריעותא גופה אינו שוה ולכך דינו כמו בעלמא דהיכא דהוי סכנה קיי"ל כרבי והיכא דאין בו סכנה קיי"ל כרשב"ג וה"נ בזה וא"ש. ובפרט דנ"ל דחולי הריאה הוי כנפל ומת דבשלמא שאר חולאת אף דלפי ראות עיננו הוי חולאת שונים מ"מ יתכן דחולי אחת מביא השני' וכדמוכח בש"ס גבי ניתק מחולי לחולי דאומדין אותו וכו' א"כ מוכח דגם בשני חולאת יתכן שאחד גורם להשני' ולכך ה"נ יתכן שהמעיין גורם לחולאת זה ושניהם הוי חולאת אחת ובסכנת נפשות אין הולכין בתר אומדנא רק להקל בסכנה ולא היכי דנמשך מזה חומרא אבל בחולי הריאה זה ידוע דאין לו ענין לשאר חולאת כלל ובזה ודאי הוי כמו נפל ומת ואין לתלות במעיין גורם לחולאת שונים ויש לסמוך ע"ד הרמ"א בזה בצירוף הטעם הראשון ומה גם דהראשון הוי בחולי הריאה דאם הי' השני אז הוי סברא לומר כיון דהראשון מת שלא בחולאת משפחה והוי סברא לתלות בה במעיין או מזל לכך אף אם השני מת בחולאת הריאה ובמשפחה י"ל תולין הקלקלה במקולקל ותלינן יותר בה כיון דכבר מת בעלה הראשון אבל אם הראשון מת בחולי הריאה ושגם אחותו מתה כן א"כ הוי כלא התחיל בהאשה קלקול כלל לכך יש להקל יותר לזה הנני מצטרף עמו להתירה: