נסתפקתי באשה שמת בעלה בלי ז"ק ונתייבמה ועדיין לא בא עלי' היבם ומת גם הוא או אף קודם שנתייבמה כיון דהי' יבם אחד וזיקה בכנוסה עכ"פ דמיא לארוסה ועדיפא מארוסה כדמוכח בפוסקים דזקוקה לו טפי מארוסה וכדמוכח בש"ס פ' הכותב וביבמות גבי נ"מ לשומרת יבם ועכ"פ לא גרועה מארוסה וכן להיפוך אם נתארסה ומת הארוס ונתייבמה ומת גם הוא אם שייך בזה דין קטלנית להפוסקים מכח מזל גורם. ומה שהביאני לספק זה הוא ממ"ש בב"ק (מ' ע"ב) דר"פ מסיק דרשות משנה רק רישא ה"ט דכל מקום שהולך שם בעליו עליו וא"כ מוכח דאף דהוחזק ג"פ מ"מ ע"י רשות אחר יצא מחזקתו דרשות משנה ובע"כ אין הטעם מכח די"ל דאיש אחר ישמרנו יותר כי הרי אדרבא למועד די בשמירה פחותה ועוד דאם בזה תליא דמה בכך דכ"מ שהולך שם בעליו עליו מ"מ הרי אפשר שהשני ישמרנו יותר ויותר בע"כ אין הטעם בזה רק דגזה"כ הוא דחזקה לא מהני רק לאותו רשות ולא לרשות אחר וא"כ בקטלנית נמי ראוי לומר כן דהן אמת למ"ד מעיין גורם אין ראי' ממועד דהתם ודאי מזל גורם להיות נגחן ולכך י"ל רשות משנה אבל באשה אם מעיין גורם לא שייך רשות משנה אך להטעם דמזל גורם ובפרט בארוסה דהוי רק מכח מזל גורם י"ל רשות משנה מיהו בשאר קטלנית דהוחזקה לג' אנשים או עכ"פ לב' אנשים א"כ הוחזקה לכל רשות דהרי היתה ברשות ב' או ג' והוחזקה לכל אבל לפ"ז ביבמה דכתיב והי' הבכור אשר תלד יקום ע"ש אחיו המת ואמרינן ביבמות דיבמה הוי קנין כספו דאחיו וא"כ נחשב כחד רשות וכתובתה על נכסי בעלה הראשון ולכך י"ל דאין לה דין קטלנית לאחרים דאם תכנוס לרשות אחרים י"ל רשות משנה היכא דל"ש מעיין גורם רק מזל גורם. ויובן בזה מ"ש בפ' וישב שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותמהו הכל דמה זה נ"ט על מ"ש עד יגדל שלה בני ועוד יל"ד מ"ש שבי אלמנה מי לא ידע זה והוי די לומר שבי בית אביך וגם שבי בית אביך מיותר מה איכפת לי' אם תשב בביתו עד יגדל שלה לכך נ"ל דדינא קאמר כיון דבקטלנית היכא דנתייבמה ומת לא שייך בה דין קטלנית לאחר דרשות משנה אך זה לאחר אבל ליבם שלישי ודאי דהוי לה דין קטלנית דהרי עדיין יהי' ע"ש בעלה הראשון והרי הוחזקה לאותו רשות והנה בתמר לא הי' שייך מעיין גורם כי הי' ידוע דמחמת חטאם מתו רק מזל גורם שייך לומר אף בזה כי המזל מורה על החטא ג"כ כמשחז"ל בשבת דמאן דאתיילד וכו' הוי גנבא א"כ מוכח דאף דהבחירה חפשיית מ"מ המזל מכריח ומסייע לחטוא וכמו כן י"ל בתמר דהמזל שלה הי' המסייע שהם יחטאו וימותו וא"כ כיון דהמזל גורם י"ל דרשות משנה אך הרי אם תנשא לשלה יהי' נמי יבום א"כ הוי לאותו רשות אך אמר לפעמים מצינו דיש חילוק רשויות נמי במקומות וכמ"ש קצת פוסקים בחו"מ רכ"ד לענין כנכ"ה דיש דעות דבמקום תלוי הדבר ולא ברשות האדם ולכך אמר יהודה אפשר שישנה מביתו לבית אבי' ויהי' נמי רשות משנה אך הרי אמרי' היכא דשם בעליו עליו ל"ש רשות משנה וא"כ כאן נמי יהי' שם בעלה עלי' לכך אמר דבזה יהי' לה שם חדש דשבי אלמנה ויהי' לה שם חדש ותהי' בית אבי' ויהי' רשות משנה ולא ימות שלה אך הרי באמת זיקה ככנוסה והוי עכ"פ כמו ארוסה וכבר כתבו הפוסקים דזיקה הוי טפי כנוסה מארוסה וכן מוכח בר"פ הכותב גבי ידו כידה נ"מ לשומרת יבם וביבמות מוכח דשומרת יבם הוי טפי ידו כידה מארוסה ומכ"ש דשוה לארוסה ואם בארוסה שייך קטלנית א"כ הה"נ בזקוקה ליבם וא"כ הרי כבר נפלה ליבום לפני שלה בעודה בבית יהודה וכבר נולד ריעותא כשהיא בבית יהודה ומה מהני מה שתלך אח"כ לבית אבי' לכך אמר דתמתין עד שיגדל שלה ויאמר דבקטן לא שייך יבום א"כ לא נחשבה ככנוסה בקטנותו ולא הוי נולד ריעותא בבית יהודא ומה"ט מבואר באה"ע סי' קס"ב דאין לה מזונות בקטנותו ולכך אמר שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני ואז יצא מחשש פן ימות גם הוא כאחיו ויהי' רשות משנה ולדינא עדיין צ"ע בזה: