לתשובה הקודמת. נתחדש לי ספק אחד בנדון כזה הן אמת דבמעשה זו ממש אין נ"מ כיון דכבר נשאת אבל נ"מ לעלמא כיוצא בזה שהיא היתה ממקום אחר וכעת היא בק' ט' ואומרת שזנתה מכבר בכפר אם הי' ט' רוב כשרים או תרי רובי להסוברים כן והכפר הי' רוב פסולין אם נימא כיון דאומרת דהזנות הי' בכפר דהוי רוב פסולין אסורה לכהן או נימא להיפוך דממ"נ אם נאמין לה שהי' בכפר א"כ יש לה מגו דהיתה אומרת שזינתה בכאן וא"כ נאמנת שהי' לכשר או נימא דכאן נמצא כאן הי' ואם יש כאן תרי רובא או חד רוב לכל חד כדאית לי' מותרת ובאם לאו אסורה או להיפוך אם במקום שאומרת שזינתה הוי רוב כשרים או תרי רובא ובמקום שהיא עכשיו הוי רוב פסולין אם נאמין לה שזינתה שם במקום שאומרת והוי תרי רובא או חד רובא ומותרת או נימא שמשקרת וכאן נמצא כאן הי' והוי רוב פסולין ואסורה. והנה בחקירה הראשונה ודאי דמותרת מכח ממ"נ אם בתר כנכ"ה מותרת ואם בתר דבורה מותרת מכח מגו אבל בחקירה השני' אם במקום שאומרת הוי רובא ובמקום שהיא הוי רוב פסולין אם נסמוך על דבורה או נימא כנכ"ה ואסורה ומלשון הש"ס פ"ק דכתובות (/דף/ ט"ו) דאמר בקרונות של צפורי הוי מעשה ולא אמר שאמרה שנבעלה בקרונות של צפורי מוכח דאף דבקרונות הי' תרי רובא והיא אומרת ששם נבעלה אם היא עכשיו בעיר שאין שם תרי רובא אינה נאמנת ואורה.
עוד נסתפקתי דנהי דבדיעבד מהני ברי דידה אם נשא מעוברת חברו או מינקת חברו דהדין דיוצא בגט רק שברח דאז קיי"ל דאח"כ לא יוציא אם כה"ג שהיתה זונה ורוב פסולין והיא אומרת ברי לי אם זה נחשב דיעבד כיון דנשאת או כיון דהדין הוא שהי' מחויב לגרשה מכח מעוברת או מניקה א"כ נהי דברח ע"כ דיעבד לא הוי ובעינן תרי רובא או חד רובא לכל חד כדאית לי'.
גם בזה נסתפקתי אם מת בעלה הכהן אם מותרת לכהן אחר אף דהוי רוב פסולין כיון דהותרה הותרה או נימא דלכהן אחר הוי לכתחלה ואסורה בלי רוב או תרי רובא והנה בדין האומרת לבעלי נאנסתי אף שאינה נאמנת כי ענ"ב מ"מ כתב הרמב"ם דאח"כ אסורה לכהן וא"כ אם נימא דגם בזה הדין כן או כאן שאני וצ"ע בכל זה וא"פ לעיין יותר: