שא' באם רחץ איזה איש הפוסל לכהונה בביאתו אם רחץ באמבטי ואח"כ רחצה אשה ונתעברה מזה אם נפסלה לכהונה או לא. הנה בש"ס חגיגה דף... מבעיא שם בתולה שעיברה מהו לכה"ג עד חיישינן שמא באמבטי עיברה והנה הך חיישינן מוכח שם דהוי לקולא ע"ד מה דפירשו בחיישינן שמא חוץ לחומה לנו עיי"ש וא"כ מוכח דלא נפסלה ע"י אמבטי לכה"ג וצ"ע על הרמב"ם שהשמיט דין זה ולא העתיקו ואפשר דמשם אין ראי' דבכה"ג בבתולי' קיימין תליא מלתא וי"ל כיון דהוי רק באמבטי בתולי' קיימין (והרי אף בהטי' משמע שם דמותרת לכה"ג ובפסולי כהונה ודאי נפסלה אף דהוא בהטי') אבל בפסולי כהונה דבביאה תליא מלתא י"ל דאף באמבטי נחשב ביאה ונפסלה לכהונה ועיין בא"מ וב"ש סי'... דהוי כאחיו ובנו לכל דבר מיהו י"ל מפסולי כהונה שאני אך שבתי וראיתי לפי משמעות הש"ס ביבמות ס"ט דקאמר שם דיליף ביאה דפוסל מאלמנה לכה"ג וא"כ תינח ביאה ממש דפוסל בכה"ג אבל באמבטי דבכה"ג גופי' י"ל דאינו פוסל באלמנה לכך אינו פוסל בפסולי כהונה אך לפ"ז ק"ל למה לא קאמר שם נ"מ זו בין ת"ק לר' יוסי ולחומרא דלת"ק באמבטי אינו פוסל ולר' יוסי דס"ל כל שזרעו פוסל פוסל א"כ אף באמבטי עכ"פ זרעו הוא ופוסל לכך אף הוא פוסל וצ"ע בזה ושוב ראיתי במשל"מ הל' א"ב פי"ז והל' אישות פרק ט"ו שמאריך בזה ולא הרגיש במ"ש וי"ל ראי' לדין הנ"ל ממשנה שם ס"ט ע"ב דהעבד פוסל משום ביאה ואינו פוסל משום זרע כיצד וכו' וקשה למ"ל למנקט ענין רחוק בזרע זרעו ודרך איסור הו"ל למנקט נ"מ בדרך היתר אם נתעברה מעבד באמבטי אז משום ביאה אינה נפסלת ואם הי' פוסל משום זרע היתה נפסלת מן התרומה אבל אם אינו פוסל משום זרע מותרת בתרומה ובע"כ דנפסלה גם משום ביאה מיהו י"ל דאף משום זרע פוסל כה"ג ודוקא בנדון המשנה אינו פוסל מכח דולד שפחה ונכרית כמותה ולא נחשב זרעו אבל בנדון כזה מ"מ נחשב זרעו ופוסל גם משום זרע וצ"ע כעת בזה: