ע"ד אשר שאל למה כתב הב"ש דא"צ לכתוב יחיאל המכונה איכל הרי יש ליחיאל כנוי אחר היינו יחיאל מיכל והיכא דיש לשם הקודש כנוי אחר צריך לכתוב הכנוי. הנה לק"מ דכלל זה לא שייך רק אם אין הכנוים שוים ומשונים המה זה מזה אז צריך לכתוב אף כנוי זה דהוי קיצור השם אבל היכא דהכנוים שוים המה ותרווייהו נחשבו קיצור השם מן השם כגון זה דמיכל ואיכל שניהם שוין בנקודות והברת שניהם כמעט שוה וגם מיכל הוי כקיצור השם מיחיאל רק מה צריך לכתוב בשם מיכל היינו מטעם שיש למיכל שם הקודש אחר מיכאל ולולי זה אף מיכל לא הוי צריך לכתוב דהוי כקיצור מיחיאל רק שצריך לכתבו מכח דיש לו שם הקודש אחר א"כ תינח מיכל אבל איכל דאין לו שם קודש אחר א"צ לכתבו וז"ב ונכון. וגם בלא"ה אף לולי דברי הב"ש אין ערעורו על הגט שלו ערעור כיון דהוחזק רק בשם יחיאל וע"כ לא קפדינן אשני שמות רק אם יש לו שם אחר במקום כתיבה או נתינה אבל היכא דאית לי' שם אחר שלא במקום כתיבה ונתינה אין קפידא כמ"ש במק"א ובפרט היכא דהוי רק קיצור השם משמו אין לחוש בזה למה שהוחזק בשם זה שלא במקום כתיבה ונתינה לכך הגט כשר ואין לערער בזה: