להרב מו"ה שמואל במו"ה אהרן ראב"ד ומו"צ בק' מעזריטש.
ע"ד שאלתו באיש אחד מק' בילגורייא הנשלח למרחקים בגזרת המלך ובבואו לקהלתו אמר שרוצה לגרש את אשתו וסידרו לו ב"ד את הגט ומסר הבעל בעצמו את הגט ליד השליח להולכה אשר עשה פה והבעל לא הגיד להשליח ולא אל הסופר שיכתוב על דעת הרב גט כשר עד מאה אף לא אחד מלשונות הללו אשר ישתמע מזה כי יוכל לכתוב גט אחר אחר גט זה כי כן מנהג פה ובבוא השליח עם הגט לק' בילגורייא ראו הב"ד דשם כי נכתב שם אבי המגורשת בשינוי גמור ממש לשם אחר היינו שם אבי המגורשת הי' יצחק ונכתב אברהם והשינוי הי' מפי הבעל בעצמו כי ציוה לכתוב כן ע"כ בא השליח לחזרה עם הגט ולא נתן הגט ליד האשה ואח"כ התיר מורה אחד דפה ליתן לה הגט עם הגט שני ואנכי עם הב"ד לא הסכימו לזה. הנה לדינא לא מבעיא דהגט הראשון פסול לפי הסכמת רוב האחרונים שלא כדעת העה"ג המתיר רק גם לפענ"ד י"ל דגם העה"ג מודה בזה כי הוא מתיר רק באם הבעל עצמו מסרו ליד האשה אז מכח הוכחה דאין אדם מגרש אשת חבירו ותפיסתה מוכחת עלי' לכך מתיר אבל ע"י שליח הרי יתכן דהבעל מסר לו ליתן ליד אשתו והוא שינה ונתן ליד אחרת ואף דחזקה שליח עושה שליחותו זה לא מהני לדידן רק לחומרא כמ"ש בהל' עירובין ולדעתי אף החולק שם יודה בזה כיון דאף אם הבעל עצמו מסר לה הוי ההיתר לדעת עה"ג רק מכח חזקה אין אדם מגרש אשת חברו ותפיסתה מוכחת עלה א"כ שוב ע"י שליח לומר חזקה שליח ע"ש הוי רק חזקה מכח חזקה ולכ"ע לא סמכינן ע"ז לקולא ולכן הגט הראשון ודאי פסול והגט השני הנה המורה להיתר טעה בזה הרבה כי הנה לדעתי אף אם הי' אומר לכתוב עד מאה עד שיהי' כשר לדעת הרב הוי נמי פסול דזה לא מהני רק אם יארע איזה פסול מכח הסופר וכדומה אבל אם הבעל בעצמו אומר שם אבי המתגרשת לא מהני מה שהרב אומר לכתוב לשם אחרת ובזה לא מהני כלל מה שיאמר עד שיוכשר לדעת הרב כיון דהסופר נעשה שליח לשם אשה זו ולא לשם אשה אחרת ומכ"ש בנדון זה שלא אמר לשון הנ"ל רק ציוה לו על זה ולשם אשה זו ודאי פסול הגט ואין בו ממש והאשה אסורה לעלמא כבראשונה ומן השמים ירחמו עלי':