ע"ד שא' באיש אחד שבא ונשא אשה בקהלתו והחזיק עצמו לכהן ושהה עמה ג' שנים ובכל פעם קראוהו בתורת כהן ואח"כ נלקח לבעל מלחמה וגירש את אשתו וכתבו עליו הכהן ואחר רבע שנה נלקח לבעל מלחמה ומשם כתב שבאמת אינו כהן וכן חקרו ודרשו בעיר מולדתו שלא הי' כהן ושאל מה דינה של האשה. והנה רו"מ האריך קצת בזה וכל ראיותיו להיתר אינו ראיות לנדון דידן דבשלמא בשמות דרך בני אדם לפעמים לשנות שמו ממדינה למדינה ולכך יתכן שיחזיק שם אביו בשם אחר אף כי אין ביד הבן להחזיק שם לאביו עכ"פ מה לי חזקת שם שלא להצטרך גט אחר אבל בכהן אי אפשר להיות נעשה מאינו כהן לכהן לכך י"ל דלא מהני בזה מה שהחזיק עצמו לכהן מיהו אם כי דבר חדש הוא אצל רו"מ אבל אצלי אינו דבר חדש וכבר מבואר הוא בספרי אנשי שם סי' ל"ד ושם יראה דעתי גם בסי' קמ"ה באבי האשה לכך לא אכפיל הדברים. והנה כדי שלא להוציא הנייר חלק אכתוב לו מה שק"ל בכתובות (כ"ד ע"ב) בבעיא אי מעלין משטרות ליוחסין אם אכולה מלתא קמסהדי או לא ולמה לא קאמר נ"מ כגון אם הי' עדים אחרים שאינו כהן אם אכולה מלתא קמסהדי הוי תרי ותרי והוי ספק כהן ואם אמנה שבשטר קמסהדי הוי ודאי אינו כהן וכן בגט אם אכולה מלתא קמסהדי הוי ספק מגורשת ואם אמנה דבשטר קמסהדי הוי ודאי אשת איש ולמה לא קאמר נ"מ זו וצ"ע כעת: