להרב ארי' ליב אב"ד זאלישטשיק.
שא' בדבר הגט אשה בשם אבי המתגרשת נכתב שמו אלטיר דמתקרי זאב והנה בפי כל והחתימות שלו הי' הכל בשם אלטיר רק לתורה נקרא זאב. הנה הגט ודאי כשר וישר כי מלבד ההיתרים שכתב רו"מ ודבריו נכונים ואני מוסיף דבאבי האשה ודאי דכשר כמ"ש בשם עה"ג דאפי' בשינה כשר ונהי דהצ"צ חולק עליו מ"מ בכה"ג דאינו שינוי ושמו הוי כן ודאי דכשר ואף הנו"ב דמפקפק באבי הבעל אבל באבי האשה מודה דכשר ועוד שאני שם זאב ושם אלטיר ובזה אף בשמם יש לכתוב כן דבשלמא בכינויים דהוי להם שייכות בשם הקודש שייך לכתוב שם הקודש ולכתוב המכונה כיון דבאמת הוי זה כנוי לשם הקודש אבל בשם אלטיר אטו הוי אלטיר כינוי לזאב זה ודאי אינו דהוא שם בפ"ע וא"כ אם יכתוב זאב המכונה אלטיר לדעת הב"ש פסול הגט ולמה יכנס במחלוקת לכן טפי עדיף לכתוב אלטיר דמתקרי זאב ועכ"פ הגט הניתן הוא כשר וישר.
וזה שהשבתי להרב מו"ה יוסף קאוולר בשם. מכתבו קבלתי ואני משיבו הנה ראייתו אין ראי' לנדון הנ"ל כי מלבד שכאן הוא באבי המגורשת ובזה אף אם חסר כשר לכך אין להקפיד מכ"ש על הקדימה אך חוץ מזה שם אלטיר אין לו דמיון לראי' שלו דראי' שלו הוי בשם כינוי הבאה מכח זמן לידתו וכדומה שם זה אינו נעשה מיד רק אחר זמן מה לכך אין לו דמיון לעיקר השם הניתן לו בעת לידתו אבל שם אלטר דהוא בא מכח חשש סכנה ורוצה להעלים שמו הנה זה עושה האב מיד כשניתן לו השם בהוולדו תיכף מעלים שמו וקוראו אלטר א"כ הוי זה שמו כשמו שניתן לו בבהכ"נ ושוין המה לכך מותר להקדימו תחלה. גם כתבנו דשם אלטר שאני דבכינוי דהוי לו שייכות עם עיקר השם אז ראוי להקדימו ולכתוב אח"כ המכונה דאף אם המכונה קאי על השם נמי א"ש אבל אלטר אין לו שייכות עם שם זאב כלל וא"כ אם יכתוב המכונה אלטר לדעת הב"ש דהמכונה קאי על השם וכן מורה פשט לשון הב"ש דהמכונה קאי על השם הוי הגט פסול ואף דהכינוי שכתב רו"מ בשם הג"פ נמי אין לו שייכות בגוף השם אך הוא יהי' ס"ל כדעת הנו"ב דהמכונה קאי על האדם אבל לדידן דיש לנו דעת הב"ש דהמכונה קאי על השם אין לנו לכנוס במחלוקת רק לכתוב אלטר דמתקרי זאב ויפה עשה הרב בזה: