מ"ש רו"מ במה דאמרינן לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת וכו' למה אסרו לגרש אשה במדינה זו ולישא אשה במדינה אחרת וכו' הנה מ"ש מלגרש ז"א די"ל כיון דגרושין קלא אית לי' ע"פ הרוב כמ"ש בב"ב גבי גרשתי את אשתי בפ"ח ואף דאמרי' בפ"ב דכתובות דעבידי אינשי דמגרשי בצינעא היינו רק ע"ד המיעוט ואין להכחיש סהדי בכך אבל ע"פ הרוב קלא אית לי' א"כ כיון דאיכא קול לא חיישינן לאח נושא אחותו כמ"ש שם דשאני רבנן דפקיע שמייהו כן ה"נ בזה אך יותר הו"ל לשאול מאם מתה אשתו לא ישא אשה במדינה וכו' אך באמת לק"מ דודאי במקום פ"ו לא גזרו והרי אפשר שלא ימצא לו זווגו רק שם ואיך יבטל מפ"ו או ממצות לשבת יצרה רק היכא דיש לו אשה כיון דיכול לקיים פ"ו ולשבת במקומו ואינו נושא רק להנאתו בזה גזרו מכח חשש זה וז"ב ונכון. וי"ל עוד בדרך חידוד קצת דהנה לכאורה גם באשה הי' שייך חשש הזה אם ימות בעלה במדינה זו לא תוכל לישא לבעל במדינה אחרת דאולי אח נושא אחותו מאמו דגם זה איסור תורה מה לי מאח מה לי מאם והנה י"ל דבאשה לא רצו חז"ל לגזור מכח דאשה אין לה מי למטרח עבורה וכעין דקיי"ל בדין בעל מצרה דנגד אשה לא תקנו כן דל"ל מי למטרח כן ה"נ בזה י"ל דבאשה אולי לא תמצא זיווג במק"א ואין לה מי למטרח עבורה לכך לא הי' אפשר לגזור כן באשה ושוב כיון דשייך גזרה זו גם באשה ובאשה לא רצו לגזור גם באיש לא גזרו כי יהי' מלתא דרבנן כחוכא ואטלולא כעין שכתבו הפוסקים במעשה דוילנא לכך לא רצו לגזור כלל בזה רק בהך תקנה דלא ישא אשה במדינה זו וישא אשה במדינה אחרת דהך תקנה לא שייך באשה לכך גזרו בזה באיש ולא הוי סתרי אהדדי וא"ש: