להרב החריף מו"ה צבי הירש הורוויטץ מפ"ק.
ע"ד שאלתו באחד שהי' שמו יוסף ונשתנה מחמת חולי לארי' ונשתקע שמו של חולה ועולה לס"ת בשם הראשון רק שחותם עצמו בשם לעווין איך לכתוב בגט וכו'. תשובה. ידידי אשיבהו בקצרה הראשון מ"ש השם לעווין במחילה זה טעות דבש"ע הוי בשם ליאון באל"ף ובחד וי"ו ולא כמ"ש רו"מ והשם שכתב רו"מ הוא שם אחר ואינו פירושו של ארי' גם בשם ליאון הי' נראה לי דהב"י הי' בארצות המערב המדברים בלשון ערבי וכדומה ובלשונם הוי ליאון פירוש ארי' אבל במדינתנו אין ביננו רק לשון דייטש או פוליש בלשוננו אין לכתוב דמתקרי רק המכונה ואף במדינה דהוי ליאון פירוש ארי' נראה בנשתנה מחמת חולי לשם ארי' ואח"כ נשתקע שם זה ונקרא ליאון אין לשם זה דין שם מחמת חולי דהרי עיקר מה דהוי מעלה לשם שנשתנה מחמת חולי היינו מכח דע"י שם זה נגזר עליו לחיים א"כ דוקא אם נקרא בשם זה מה שבא מכחו לחיים אבל אם נשתנה שמו אח"כ לשם ליאון הרי בשם זה לא נגזר עליו לחיים דלחיים נקרא ארי' ולא הפירוש לכך דינו רק כנשתנה שמו מחמת דבר אחר ולכך שם הראשון עיקר וכיון דיוסף הוי שם הקודש והוא שם הראשון ועולה בו לתורה לכך יש להקדימו ולכתוב יוסף דמתקרי ליאון והיינו בארצות אחרות אבל במדינתנו יש לכתוב המכונה ליאון וזה אם נקרא בלשון ב"א נמי ליאון אבל אם רק חותם עצמו כן ואינו נקרא כלל ודעת הטו"ז דאין לכתוב על החתימה דמתקרי או המכונה ונהי דכתבתי בחבורי דלא כוותי' מ"מ יש לחוש לדברי אדונינו דוד לכך כיון דלא אפשר יכתבו ליאון דמתקרי יוסף ובדיעבד כשר אף אם הקדים שם הטפל כיון דנכתבו שניהם וכאן לדעת הטו"ז הוי לא אפשר בע"א מיהו שבתי וראיתי די"ל דוקא דמתקרי ס"ל להטו"ז דלא שייך בחתימה דחתימה לא נקרא קריאה אבל בלשון המכונה מודה הטו"ז דכינוי שייך אף בחתימה ולכך היכא דכותבין המכונה ליאון יש להקדים תמיד שם יוסף תחלה: