להרב מוה"ר יחזקאל אב"ד קאלטשין.
ע"ד שאלתו באשה ששמה מעריסה אסתר מלכה אך נשתקע שמה ונקראת מאלא ובהגט שנתן לה בעלה בעת חליו כתב בהגט אסתר מלכה דמתקרי מאלא ובגט אחד כתב המכונה מאלה וחשבו רו"מ לשם נשתקע הנה מה שבגט שכתבו בו המכונה מאלא כתב נמי בה"א זה טעות דלפי דעתו בגט זה שאינו משם מלכה רק הוא שם בפ"ע והוי שם לעז הי' לו לכתוב בא' בסוף והנה באמת שם מאלא אינו משם מלכה רק הוא שם שנגזר משם מאלייא או הוא שם קטנות בלשון פוליש ודי הי' בגט אחד בלשון מכונה ובא' בסוף ומה שחשש רו"מ לשם נשתקע הנה בחיבורי חידושי אנשי שם כתבתי שהשם הנכתב בכתובה אינו נשתקע דהרי אסור לדור עמה בלי כתובה וא"כ ע"ד כתובה זו הוא דר עמה ולא הוי נשתקע גם כיון דעכ"פ היא חותמת עצמה כן די בזה לאפוקי מידי נשתקע ובמה שמוסרין הקוויטלך וכותבין שמם וכן כתבתי שם פנים לכאן ופנים לכאן אם הוי שם נשתקע אבל כאן ודאי לא נחשב נשתקע כיון דהוי כל הני מעליותא דהוי בכתובה וחותמת כן ובקוויטלך כתבה כן גם יש לצדד בזה די"ל אף הפוסלין שם נשתקע היינו אם לא כתבו שם שהכל קורין בו בלשון דמתקריא או המכונה רק סתם אז יש חשש כיון דלא נקראת בשם זה יאמרו דאין זה המגרש או המגורשת אבל אם כתבו שם שהכל קורין בו בלשון דמתקריא או המכונה א"כ בזה ידעו דזה השם שהכל קורין בו וידעו דשם הראשון הוא טפל ועל שם הטפל לא יטעו לומר דאין זה המגרש והמתגרשת רק יתלו דאולי מיעוטא קורין בה לכך אין בזה פסול נשתקע.
ועוד נראה לי דודאי אף הפוסלין שם נשתקע כיון שכתב בו גם עיקר השם הנקרא ודאי כשר מן התורה רק מדרבנן פסול שיאמרו אין זה המגרש או המתגרשת וכיון דהוי רק פסול דרבנן י"ל דהיינו רק להנשא לשוק דהוי איסור א"א ומיתת ב"ד בזה גזרו בזה אבל כאן כיון דבעלה מת ואין בזה איסור רק דהוי יבמה לשוק וזה רק לאו בעלמא י"ל בזה לא גזרינן בחשש דרבנן ועיין רש"י יבמות (דף קי"ט) גבי אמר רבא מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו וז"ל רש"י מי לא בעינן למיחש לספק איסור לאו כי היכא דחיישינן לספק איסור כרת הא מידי דספקא לאו הרחקה דרבנן הוא בדבר המותר דנימא לכרת עביד הרחקה ללאו לא עביד הרחקה בדבר המותר דהכא שמא איסור דאורייתא ממש קעביד עכ"ל. מבואר מפורש ברש"י דהרחקה דרבנן יש לחלק בין לאו לכרת ולכך הכא בשם שנשתקע דהוי רק גזירה דרבנן שפיר יש לחלק כן ולכך מכח זה ודאי דמותרת לשוק. אך דא עקא מה שכתבו הגט בכתב משוטא ותמה אני על המסדר איך מלאו לבו לעשות כן אשר מעולם לא נשמע כזאת הן אמת דבאהע"ז סי' קכ"ו מבואר שנכתב בכל לשון אך לו יהא כן כיון שכתב שם דנהגו לכתוב אשורית הוי כאלו תקנו כן וקבלו עליהם שלא יהי' גט רק בכתב אשורית והוי כאלו פסלו כל הכתבים בגט ונמי אי אפשר לבטל תקנת חז"ל מכבר ועוד באמת בב"י סי' קכ"ו מביא דעת ראשונים שפוסלין גט בשאר לשונות והרמ"א באו"ח סי' ש"ו כתב דכתב שלהם אינו כתב והרמ"א הי' אחרון לבעל הש"ע גם עיין במג"א סי' ש"מ ד"ה משמע הביא דיעות דכתב שלהם כל שאינו אשורית אינו כתב עיי"ש ולכך ודאי הוי ספיקא דאורייתא לחומרא מלבד מ"ש ביו"ד סי' רמ"ב דאין למורה להתיר דבר שהוא תמוה לרבים ואין תמהון גדול מזה שיהי' נכתב גט בכתב כזה לכך מה"ט ודאי בעי חליצה אך באופן שלא ירבו עלי' היבמים מוהר ומתן רק כפי תקנות הקהל אבל אם ירצו מוהר ומתן יותר מן התקנה זה נחשב מקום עגון וכמ"ש במס' גיטין אטו תרקבי דדינרא בעי למיתב ליה אז יתירנה רו"מ כך בגיטין הראשונים דבמקום עגון כדאי המתירין לסמוך עליהם ויותר אין להאריך וכו':