שו"ת בדיני שמות אנשים ונשים להרב מו"ה דוד אב"ד ולהדיין מו"ה יהושע בק' רימאן.
ע"ד שאלתם בדבר האיש שהי' בקה' ונקרא בפי כל לתורה וחתימה ידידי' הירש ובעיר הסמוך לרימאן כתב המורה דשם לק' יאס לכתוב יהודא הירש כי כן אמר לו הבעל שם וכתב המורה שזוגתו אמרה לו שדרה עמו עשר שנים בק' בוטשעטש והי' שמו שם יהודא הירש וכן קראו לו אנשי עיר המורה יהודא הירש וכן כתב שמו על הפטור שנתן לאשתו יהודא הירש והנה עפ"י זה הורה המורה להנשא לאשתו ונשאת ויושבת תחת בעלה. ע"כ שאלתם בקצרה. לדעתי אין בזה ערעור להוציא האשה מבעלה והנה אם כי זה אמת שמבואר בב"ש בשמות אנשים אות ג' דאין המורה נאמן לומר כן והביא ראי' מת"ח שאמר דבר הלכה אחר מעשה אין שומעין לו דהוא נוגע בדבר מ"מ הרי כתיב שם דבמלתא דעל"ג נאמן וא"כ כאן כיון דהוי על"ג בק' בוטשעטש שאמרה האשה שדרה שם ששם קראוהו כך ואפשר לגלויי מהם גם מאנשי עיר המורה אפשר להתוודע אם קראו לו כך וקרי לי' ועני ודאי המורה נאמן מהם. ובאמת גוף ראיות המהרש"ל בעניי אינו ראי' דבת"ח שאמר דבר הלכה לאחר מעשה אין שומעין לו היינו במה דאין לו התנצלות למה הורה כן הוי נוגע בדבר אבל בזה הי' לו התנצלות כי מה פשע ומה חטא המורה אם הבעל אמר לו שמו כן ואף אם הי' שקר אין להמורה אשם וא"כ אינו נוגע בדבר ואף אם הי' הגט בטל אין זה העדר כבוד לו וי"ל דנאמן אף במה דלא עבידי לגלויי ומה גם דהרי מוכח שהאשה היתה עמו בעת כתיבת הגט ושמעה שאומר שמו יהודא הירש ולמה שתקה ולא מיחתה לומר ששמו ידידי' הירש ובע"כ מוכח שהאמת כן ששמו שם יהודא הירש ומה גם שכבר נשאת והרי התוס' בכתובות (דף כ"ו) כתבו דגם בגירושין שייך דייקא ומינסבא וא"כ ודאי דייקא קודם הנשואין מה הוי שמו וידעה דשמו הוי יהודא הירש ולפ"ז הנה מה שחששו הם למ"ש הב"ש באות ג' דבשני שמות לא שייך כינוי שהכל קורין בו הנה ז"א דשם לא נזכר כינוי שהכל קורין בו ובודאי אם הי' שם שהכל קורין בו הוי די דאין סברא לחלק בכינוי שהכל קורין בו בין ב' שמות או לא ואף אם הי' דעתם כן לא הי' נראה כלל להיות שם הקודש גרע משם לעז דבשם לעז יהי' די בחניכה דהכל קורין בו ובשם הקודש לא יהי' די אטו יהי' יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ולכך אף אם הי' דעתם כן לא היינו שומעים להם כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות בכיוצא בזה אך באמת אין כוונתם לכינוי דהכל קורין בו רק כוונתם להיפוך דשם הקודש עדיף ואם הי' דומה זה לכינוי כיון דשוה קצת לגוף השם הוי זה כקיצור השם יהי' די בו רק כיון דאינו כינוי לכך פסול כיון דאינו חניכה שהכל קורין בו אבל בחניכה דהכל קורין בו ודאי דכשר ומה גם דהם לא דברו רק אם במקום כתיבה ונתינה הי' שמו גרשם וכתבו גרשון או להיפוך אבל בזה דבמקום כתיבה ונתינה ובמקום שדרו בו עשר שנים החזיק שמו יהודא הירש נהי דלכתחלה צריך לכתוב גם שמו של שאר מקומות מ"מ בדיעבד כשר הגט אם לא כתבו שם האחר כיון דלא ידעו שם דיש לו שם במק"א וכמפורש בברייתא שם יצא למקום אחר וגירש באחד מהם מגורשת וכדמשני שם בש"ס הא דאתחזק הא דלא אתחזק עיי"ש בפרש"י לכך אין לערער בזה על הגט ובפרט אם כבר נשאת ועיי' בש"ע סי' קכ"ט סעיף י"ב דאם לא כתב אלא שם שיש לו במקום כתיבה ונתינה כשר ובב"ש שם די"ל אף אם ידעו דיש לו שם במקום אחר כשר ועיין בסעיף יו"ד שם די"א אפי' בשם אביו בשינוי אם נשאת לא תצא אם הוחזק בשם השני ועיין בב"ש שם ס"ק כ' ולפמ"ש י"ל דבשמו גם דעה הראשונה מודה דדוקא בשם אביו לא מהני הוחזק דאין בידו לשנות שם אביו אבל בשמו י"ל גם דעה הראשונה מודה דלא תצא לכך אין מקום לאוסרה אם כבר נשאת. ובספרי חדושי אנשי שם כתבנו דבר חדש בעזה"י דאף להסוברים דבעינן שמו ושמה מן התורה היינו אם לא כתב שם אביהם רק שמם בזה פסול מן התורה אם גם שמם לא זכר אבל אם כתב שם אביהם בן פלוני ובת פלונית ודאי כשר מן התורה ומדרבנן נמי אם זכר רק שמם ושם אביהם דכשר אף דכמה יוסף ושרה איכא בשוקא א"כ ה"נ י"ל כיון דבהזכיר שם אביהם כשר בחסרון שמם א"כ י"ל ה"ה בשינוי כשר רק אף דדעת הצ"צ שפסול זה הוי רק דרבנן דיאמרו דאין זה המגרש וכיון דהוי רק דרבנן די להקל אם יש צד להקל בזה וכדאי לסמוך על היתרם הנ"ל ולא יהרהרו אחרי האשה הנ"ל כיון דכבר נשאת. ויותר אין להאריך דברי ידידם הטרוד וחלש כח: