ע"ד שא' באשה שהמירה דתה ברצון וישבה בבית הכומר ג"ח ונושאת ש"ו על צוארה ואוכלת חזיר ובעלה זיכה לה גט ע"י אחר כמבואר בסי' א' ובא לכאן וביקש ליתן לו היתר לישא אחרת ומחמת שהיינו מסופקים בדבר הגשנו הדבר לפני אדמו"ר ועבר יותר מב' חדשים ולא השגנו מאדמו"ר תשובה ובמשך הזמן שמענו שגמרה אח"כ המרת הדת כפי חוקותיהם ושהתה אצלם עוד איזה שבועות ואח"כ עזבה אותם ועבודתם וברחה למק"א ולא נודע מקומה יורנו אדמו"ר אם מותר הבעל לישא אחרת כי הוא מקום עגון וכו'. הנה לא ידעתי מה זה שאלה הרי מפורש ברמ"א כן בסי' ק"מ סעיף ה' דמזכה לה גט ע"י אחר ומותר ליקח אחרת אפי' חזרה בה אח"כ והשכל נותן כן כיון דבשעת המרתה מהני לה זיכוי מכח דזכות הוא לה והוי כקבלה לידה א"כ מה בכך דאח"כ חזרה בה כבר נתגרשה ולא בעינן בזה מאה רבנים ומ"ש הרמ"א בסי' ק"מ ויש מחמירין היינו רק על דין אם נאסרת עליו אבל לא על המירה כמ"ש הב"ש שם ומ"ש הב"ש דלפי טעם המהרי"ק אין לחלק בין מומרת לנאסרת ונדחק ליישב דברי הרמ"א מכח דנהגו כך ולחנם דחק דשאני מומרת דהרי מן הדין הא מותר ליקח אחרת בלי גט כלל כמ"ש בסי' א' סעיף יו"ד א"כ הוי הזיכוי גט חומרא להחמיר לכך די בזה אבל בנאסרת דבלי זיכוי ודאי אסור ליקח אחרת והוי הזיכוי קולא בזה מחמיר המהרי"ק לחוש לדעת הרי"ף. ומה שהקשה רו"מ דברי הרמ"א מסי' ק"מ לסי' א' אהדדי לק"מ דבסי' א' מיירי במומרת לבד אבל בסי' ק"מ שהביא ב' דעות היינו רק בנאסרת ולא במומרת כמ"ש הב"ש. גם י"ל עוד דאף אם נחמיר גם במומרת היינו רק במומרת שידוע דעדיין לא זנתה או בנאסרת לבד אבל בידוע שזינתה או בסתם מומרת שמן הסתם זינתה אף דבאה"ע סי' ז' הביא ב' דעות בזה מ"מ המג"א באו"ח סי' קכ"ח ס"ק ס"ב הביא בשם המרדכי שמן הסתם זינתה והוכיח כן מן הש"ס דע"ז לכך י"ל בתרווייהו יחד לכ"ע מהני זיכוי גט ע"י אחר. ומה שהקשה על הב"ש בסי' ק"מ ס"ק ז' מסעיף ה' לא ידעתי מה קא קשיא לי' הרי י"ל דהני יש מחמירין קאי גם על הרישא מ"ש באם אשתו מומרת דגם בזה יש מחמירין גם בדין אשתו מומרת כתב כמו שנתבאר לעיל בסעיף ה' הרי שסמך אדלעיל ולעיל כבר הביא ב' דעות דיש מחמירין במומר ומשמע ה"ה במומרת כיון שציין אדלעיל ובאמת נ"ל עיקר דמ"ש הרמ"א ויש מחמירין הוי רק על הנאסרת כמ"ש הב"ש אבל במומרת מהני לכ"ע ואף דבמומר הביא הרמ"א ב' דעות י"ל היינו אם היא אינה מומרת אז כיון דאתתא בכל דהו ניחא לה וטב למיתב טן דו לכך יש חשש שמא אינו זכות לה גם אם הוא מומר אין בו רק חסרון אחד לכך י"ל דאינה זכות לה אבל בהיא מומרת כיון דלה זילא לה שכיחא לה פרוצים ונכרים לא שייך בה טב למיתב טן דו לכך ודאי הוי זכות לה גם כיון דהיא מומרת ומן הסתם זנתה ג"כ כמש"ל בשם המרדכי והמג"א א"כ הוי בה תרתי לריעותא ודאי הוי זכות לה ומותר לכ"ע לזכות לה גט לכך העיקר לדינא דמהני לה זיכוי הגט ע"י אחר וכיון דזיכה לה בעת המרתה מותר לישא אחרת אף אם עתה חזרה בה ודאי הוי לה זכות שלא תעגן אותו במעשי' הרעים וכיון דיש לה דעת הוי זכות לה ועדיפא משוטה מהני לה זיכוי לכ"ע כיון דעתה היא כשרה כן נ"ל לדינא: