ע"ד שאלתו באחד שנשא אשה אלמנה ממדינת רוסיא ואח"כ עקר דירתו מפני גזרות החדשות דשם במלבושי נכרים ושאר דברים למדינת וואלחייא ודעתו ליסע לאה"ק תוב"ב והאשה ממאנת לבא לא ליסע לאה"ק ואף לא למדינת וואלחייא אם מחויבת לקבל גט ממנו ואם לא אם מותר ליקח אחרת. תשובה. הנני מעתיק לו מ"ש בקצרה בשנה זו לאה"ק דאין ביד האדם לכוף אשתו בזה"ז ועתה עלה בידי עוד טעם דהרי גדולה מזו מצינו בש"ס יבמות דהראשונים שהיו מכוונים לשם מצוה היו אומרים מצות יבום קודם עכשיו שאין מכוונים לדבר מצוה אמרו מצות חליצה קודמת וא"כ אם הראשונים שאמרו כן שעכשיו אין מכוונים לשם מצוה בפרט באיסור כרת ואשת אח שלא במקום מצוה וחיישינן שמא אינו מכוין לשם מצוה מכ"ש אנן בזה"ז ובמקום דלא חמיר איסורא מי יודע אם מכוין לשם מצוה או לא וא"כ אולי אינו מכוין לשם מצוה והרי אפי' בע"א אומר שזינתה אינו רשאי לומר שמאמין לו לבטל חרגמ"ה כמ"ש בסי' קע"ח ואף להחולקים היינו כיון דיש ע"א שאומר כן הוי רגל"ד אבל בלא"ה אינו נאמן לומר להפקיע חרגמ"ה ונהי דבאומר שראה שזינתה אסורה עליו היינו מטעם דשויא נפשי' חד"א אבל היכא דלא שייך שויא נפשי' חד"א א"נ להפקיע חרגמ"ה ועוד בשלמא בימים הראשונים הי' נאמן דדעתו באמת למצוה מכח דבידו לגרשה בע"כ ויש לו מגו אבל לדידן דא"י לגרשה בע"כ ואין לו מגו אינו נאמן לומר דדעתו למצוה או מפני הגזרות דדלמא עיניו נתן באחרת ואינו מכוין לשם מצוה לכך אין בידו לכופה ליסע עמו ומכ"ש דאין בידו ליקח אחרת או לגרשה בע"כ בזה"ז כן נ"ל לדינא: