ע"ד אשר התעורר ע"ד ר"ת דבכל גופו שלם מעידין עליו אפי' אין פרצוף פניו קיימין והקשה מן הש"ס יבמות (/דף/ כ') ממעשה דאבא בר מרתא דהוא בר מניומי דהוי מסקי בי ר"ג וכו' דמוכח להיפוך דאף כל גופו שלם אם ליכא פרצוף פנים אינו ניכר וכו' הנה קו' זו מבואר בתשובתי מה"ק ושלחתי לפני הגאון מוהראז"מ ונדחק ולא הונח ואח"כ ישבתי וכעת עלה בלבי דרך הערה דהנה מצינו כמה דברים היוצאים מן הכלל ויזדמן ע"ד המיעוט וא"כ ה"נ נהי דמן הסתם אמרינן דבכל גופו שלם נחשב ט"ע אף בלי פרצוף פנים והחוטם מ"מ ע"ד המיעוט ומיעוטא דמיעוטא יתכן שלא יכירנו ומ"מ ל"ח לזה בסתמא ומה גם די"ל דנהי דבש"ס מוכח דלא הכירוהו אף דהי' גופו שלם מ"מ גם לאיש אחר לא נדמה להם רק דלא בשקרוהו אבל להיות נדמה לאיש אחר זה ודאי אינו וא"כ במעשה דר"ת לומר העד דדומה לו דזה וזה הוא זה לא יהי' נעשה אם כל גופו שלם עכ"פ לא ידמה לו דזה הוא ומה שהביא הש"ס כלל מעשה זו י"ל דנ"מ להיפוך עפמ"ש ביבמות פ"ח במה דפריך אתי גברא וקאי ואת אמרת לא תצא וכו' עד לא צריכא דאתי בי תרי ואמרי אנן הוינן בהדי' מכי נפיק ועד השתא ואתון הוא דלא ידעיתו לי' דכתיב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו וכו' וא"כ משמע דאם לא הוי ראי' מיוסף הוי אמינא כיון דהעולם אין מכירין אותו נחשב העדים שמעידין על הכרה מוכחשין מהכל וא"כ ה"נ הוי ס"ד כיון דכל גופו שלם רק הפרצוף פנים אינו ניכר ועדים מעידים דזה ראובן אבל כל העולם אין מכירין אותו וא"כ הוי ס"ד דע"י גופו שלם א"א כלל שלא יכיר אותו וא"כ אם עתה אין מכירין אותו העולם מוכח דסהדי שקרי נינהו לכך קמ"ל הש"ס דזימנין ע"ד המיעוט אף דגופו שלם אפשר שלא יכירו אותו ולכך אם יש עדי הכרה אף דשאר העולם אין מכירין אותו תלינן במיעוטא ומיישבין דבריהם במה דאפשר דלא יהיו מוכחשין כמ"ש כעין זה בחו"מ סי' למ"ד ולא נחשב הכחשה והוי ראי' ממעשה זו כעין ראי' דיוסף שהביא הש"ס וא"ש דברי ר"ת בעזה"י: