בעל העטור כתב אי ידעינן ביה דגמור אפילו לא אתחזק מותר לשחוט לכתחלה ואי לא ידעינן ביה אי גמיר אי לא לכתחלה לא ישחוט ואם שחט שחיטתו כשרה ואין צריך לבודקו ואפילו הוא לפנינו והרמב"ם חלק בין מומחה ומוחזק לענין לשואלו שכתב היודע הלכות שחיטה הרי זה לא ישחוט בינו לבין עצמו בתחלה עד שישחוט בפני חכם פעמים רבות עד שיהי' רגיל וזריז ואם שחט בינו לבין עצמו שחיטתו כשירה ולא כתב שצריך לשואלו אם הוא מוחזק ומי שאין אנו יודעים אם יודע הלכות שחיטה כתב שאם שחט בינו לבין עצמו שואלין אותו אם יודע הלכות שחיטה כשרה וא"א הרא"ש לא חלק אלא אם הוא לפנינו סומכים על החזקה בשניהם וכן הוא סבר' רב אלפס טורים. בא"ז פסק רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אין לסמוך על הרוב היכא דאפשר לברר. וכן משמע מלשון השאלתו' פ' בהעלותך מרדכי. מכאן נהגו באשכנז שלא לסמוך על שחיטת אדם אא"כ יש לו רשות לשחוט מחכם שבדקו וחקרו בדיני שחיטות ושחט לפניו ג' עופות: