1
לחנם להבל. רוצה לומר כי "לשוא" פירושו לחנם, וכן תרגם אונקלוס 'למגן', שהוא לשון לחנם. ומפני שלשון 'חנם' משמע שלא ישבע לחנם, שאין לו בו הנאה כלום, אבל אם היה לו בו הנאה יהיה מותר, פירש דעיקר הכוונה 'להבל', שאין ממש בשבועה, וזה נקרא 'חנם':
לחנם להבל. רוצה לומר כי "לשוא" פירושו לחנם, וכן תרגם אונקלוס 'למגן', שהוא לשון לחנם. ומפני שלשון 'חנם' משמע שלא ישבע לחנם, שאין לו בו הנאה כלום, אבל אם היה לו בו הנאה יהיה מותר, פירש דעיקר הכוונה 'להבל', שאין ממש בשבועה, וזה נקרא 'חנם':