1
כשהקב"ה מתנקם כו'. דאם לא כן אדרבא כשהקב"ה עושה טוב מהללים אותו שקבלו הטוב, כי כאשר עושה הקב"ה ניסים לישראל שבחו אותו, אלא כשעושה הקב"ה נקמה ברשעים כל שאר העולם משבחים אותו:
2
להגיד שבחן כו'. דאם לא כן פשיטא שעשו כמו שציוה הקב"ה להם. וכן דרשו בכל מקום שנאמר לשון "ויעש כאשר ציוה ה'", והביאו רז"ל במכילתא ובספרי. והקשה הרא"ם דבפרשת קרח דכתיב (ר' במדבר יז, כו) "ויעש משה ככל אשר ציוה ה' אותו כן עשה", ואין זה קשיא, כי סמכו על מה שדרשו רז"ל (בתו"כ) בפרשת אחרי מות "ויעש אהרן" (ויקרא טז, לד) שלא היה לובש הבגדים לכבודו אלא כמקיים גזירת המלך, אף כאן מה שעשה משה שנתן מטה אהרן לפני העדות כדי שתכל תלונות בני מרי – לא עשה זה לכבודו ולא לכבוד אהרן, אלא כמקיים גזירת המלך, לכך נאמר שם "ויעש". ועיין בפרשת צו בסופה (ויקרא ח, לו):