Gur Aryeh on Shemot 11:4

כמו כעלות. פירוש "כחצות" הוא שם הפעל כמו "כעלות", שפירשו כאשר עלה השחר, והוא רגע עלות השחר בעצמו. וכן כל כ"ף שתבא על שם הפעל "כשמוע" (בראשית כז, לד) רוצה לומר כאשר שמע. ואין 'חצות' שם דבר, רוצה לומר כמו "חצות לילה אקום להודות לך" (תהלים קיט, סב), שפירושו כמו חצי לילה. ואם היה "חצות" שם דבר של חצי כאילו כתוב 'כחצי הלילה', ועל כרחך צריך לפרש שאינו לגמרי חצי הלילה, אלא או לפניו או לאחריו, דעל שם הפעל יש לפרש הכ"ף כהחלק הלילה, דהיינו עת חצות ממש, אבל על שם דבר אין לפרש:

ורבותינו דרשו כמו כחצי וכו'. ותימא מאוד למה לא פרשו שהוא כמו "כעלות", כי מי הוא שיתפאר עצמו בדקדוק הלשון על חכמים ז"ל, לכך נראה שרז"ל (ברכות ד.) הוקשה להם כי למה נקט משה רבינו ע"ה בלשון "כחצות" ולא אמר 'בחצות' כדכתיב (להלן יב, כט) "ויהי בחצי הלילה"א^{12, אלא שאם יטעו איצטגניני פרעה בלפניו או לאחריו אז הם יאמרו "כחצות" הוא שם דבר, והוא לפניו או לאחריו, ולשון "כחצות" משמע שם הפעל לפי האמת ושם דבר לאיצטגניני פרעה. ועוד, דרז"ל לא ירצו לפרש שם הפעל כמו "כעלות השחר", דלא תליא מילתא בחלוק הלילה, דהיינו במה שהלילה נחלק, אלא עיקר הענין תולה במה שהוא חצות, כדכתיב "ויהי בחצי הלילה", ואם כן למה יאמר "כחצות" בהחלק, ויפה פירשו הם ז"ל שהוא שם דבר, לא שם הפעל שהוא מקור, כי הכתוב תולה הדבר [ב]מה שהוא סבתו, דכיון דכתיב "ויהי בחצי הלילה" שהדבר תולה בחצי הלילה, אין לתלות בהחלק הלילה, וזה נכון. ועוד ראיה ברורה לדברי רז"ל שאין לפרש המלה מקור מן הקל, דלא דמי אל "כעלות" שהוא שם הפעל, מפני שהעליה של שחר הוא פעל, אבל הלילה נחלק כמו "ויחלק עליהם לילה" (בראשית יד, טו), ואין כאן פעל אבל נפעל, ולפיכך אין המלה פעל מן הקל:
הנה החכמים ז"ל לא הלכו בדרך המדקדקים שכאשר נתנו גזרה ודמות לתיבה שיש לה דומה – אין צריך יותר, אבל הם ז"ל בחכמתם לא נתנו לתיבה שום גזרה לומר שהיא מזאת הגזרה אף כי צורת המלה כך בנקוד שלה, אלא אם סובלת הפירוש, ולכך לא פרשו הם ש"כחצות" הוא שם הפעל, כי ידעו שאין פעל בחלוק הלילה אבל נפעל, ודבר זה ברור, והם אמת ודבריהם אמת, ואין להאריך:}