Guide for the Perplexed, Part 2 6:1-2

מקורות חכמים שהאל מנהיג את המציאות באמצעות מלאכים
⁵ דיוננו כאן הוא רק במלאכים שהם שכלים נבדלים, כי תורתנו אינה מכחישה שהוא יתעלה מנהיג את המציאות הזאת באמצעות המלאכים.
^{דוגמה א)} החכמים אמרו על דברי התורה "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א,כו) ועל דבריו "הָבָה נֵרְדָה [וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם]" (שם יא,ז) – שהם בלשון רבים – כך: "כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמיליא שלמעלה". התפעל על דבריהם "מסתכל", שהרי בלשון הזה עצמו אומר אפלטון, שהאל מסתכל בעולם השכלים וכתוצאה מכך שופעת ממנו המציאות.
^{דוגמה ב)} ובכמה מקומות (בבלי סנהדרין לח ע"ב ועוד) אמרו כך סתם: "אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמיליא שלמעלה", ו"פמיליא" היא צבא ביוונית.
^{דוגמה ג)} גם בבראשית רבה (יב,א) נאמר, וכן במדרש קהלת (קהלת רבה ב,יא): "'[כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ] אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ' – לא נאמר כָּן, אלא 'עָשׂוּהוּ' (קהלת ב,יב), כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך והושיבו אותו על כנו, שנאמר 'הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ' (דברים לב,ו)".
^{דוגמה ד)} וכן אמרו בבראשית רבה (נא,ב): "כל מקום שנאמר 'ה', וַה'' – הוא ובית דינו".

^סיכום) אין הכוונה בכל הלשונות האלה מה שחושבים הבורים, שיש לו יתעלה דיבור או מחשבה או סברה או התייעצות והסתייעות בדעת אחרים – וכיצד זה יסתייע הבורא במה שברא? אלא כל זה הוא אמירה מפורשת שאפילו חלקי המציאות, עד כדי בריאת אברי בעל החיים כפי שהם – הכול באמצעות מלאכים, כי כל הכוחות הם מלאכים.
לעג למי שאינו מבין את הנהגת האל בעולם
⁶ מה רב עיוורון הבורים ומה מזיק הוא! אילו אמרת לאדם מן הטוענים שהם חכמי ישראל שהאל שולח מלאך הנכנס בבטן האישה ומעצב שם את העובר, הוא היה מתפעל מכך ומקבל זאת, וחושב זאת לגדלות יכולת ביחס לאל, וחכמה ממנו יתעלה. זאת אף על פי שהוא גם מאמין שהמלאך הוא גוף מאש בוערת, שמידתו כשליש העולם כולו. הוא יחשוב שכל זה אפשרי לאל. אבל אם תאמר לו שהאל שם בזרע כוח מעצב הנותן לאברים האלה תבנית ומתאר, שהוא המלאך, או שׁכּל הצורות הן מפעולת השׂכל הפועל, שהוא המלאך, והוא "שרו שלעולם" שהחכמים מזכירים תמיד – יירתע מזה, כי אין הוא מבין את עניין הגדֻלָּה והיכולת האמיתיות האלה, שהוא ההבאה למציאות של הכוחות הפועלים בדבר, כוחות שאינם מושגים בחושים.
המשך מקורות חכמים
^{7 דוגמה ה)} החכמים ז"ל אמרו במפורש למי שהוא חכם, שכל אחד מן הכוחות הגופניים הוא מלאך, כל שכן הכוחות הפזורים בעולם, ושלכל כוח יש פעולה מסוימת אחת מיוחדת, ואין לו שתי פעולות. בבראשית רבה (נ,ב): "תני (=נשנה): אין מלאך עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושין שליחות אחת", וכך הוא מצב כל הכוחות.
^{דוגמה ו)} מה שיחזק לך את היות הכוחות הפרטיים הטבעיים והנפשיים מכונים "מלאכים", הוא אמירתם בכמה מקומות, ועיקרהּ בבראשית רבה (עח,א): "בכל יום הקב"ה בורא כת שלמלאכים ואומרין לפניו שירה והולכין להן". כאשר הקשו על אמירה זו מאמירה המורה על כך שהמלאכים יציבים, וכן התבאר כמה פעמים שהמלאכים חיים וקיימים (שמות רבה כג,ז), היתה התשובה שיש מהם יציבים ויש מהם אובדים. וכך הוא הדבר באמת, שהכוחות הפרטיים האלה מתהווים וכלים באופן תמידי, ומיני הכוחות ההם קיימים ואינם משתבשים.
^{דוגמה ז)} ונאמר שם (בראשית רבה פה,ח) בפרשת יהודה ותמר: "אמר ר' יוחנן: ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה", כלומר כוח הגירוי המיני. הרי שקרא גם לכוח הזה "מלאך". וכך אתה מוצא אותם אומרים תמיד: 'מלאך שהוא ממונה על כך וכך', כי כל כוח שהאל יתעלה מְמַנֶּה על אחד מן הדברים הוא מלאך הממונה על אותו דבר.
^{דוגמה ח)} ולשון מדרש קהלת (קהלת רבה י,כ): "בשעה שאדם ישן, נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב". הרי שאמרו במפורש למי שמבין ומשכיל, שהכוח המדמה נקרא גם הוא "מלאך", ושהשכל נקרא "כרוב". מה נאה הדבר ליודע, ומה מאוס הוא לבורים!

ראיית מלאך – רק במופע נבואי
⁸ על כך שכל צורה שהמלאך נראה בה היא במראה הנבואה כבר דיברנו (פסקה 3; א,מט).
^א) אתה מוצא נביאים הרואים את המלאכים כאילו הם בני אדם: "[וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא] וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים [נִצָּבִים עָלָיו]" (בראשית יח,ב).
^ב) ויש מהם הרואים אותו כאילו הוא אדם נורא ומבהיל: "[וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי] וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד" (שופטים יג,ו).
^ג) ויש מהם הרואים אותו כאש: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ [מִתּוֹךְ הַסְּנֶה]" (שמות ג,ב).
^ד) ושם נאמר: "אברהם שהיה כוחו יפה נדמו לו כדמות אנשים, לוט שהיה כוחו רע נדמו לו כדמות מלאכים" (בראשית רבה נ,ב). וזהו סוד נבואי גדול. ועוד יבוא (ב,לב-מח) דיון כראוי על הנבואה. ושם נאמר: "עד שלא עשו שליחותן – אנשים; ומשעשו שליחותן – לבשו מלאכוּת" (בראשית רבה שם).
סיכום
⁹ התבונן אם כן כיצד התבאר מכל היבט שמשמעות "מלאך" היא פעולה מסוימת, ושכל מראה מלאך אינו אלא במראה הנבואה ובהתאם למצב המשיג.

אם כן אין במה שהזכיר אריסטו בעניין הזה שום דבר החולק על התורה. אלא מה שהוא חולק עלינו בכל זה הוא שהוא מאמין שהדברים האלה (=בעולמנו) כולם קדומים, ושהם דברים המתחייבים ממנו יתעלה כך; ואילו אנחנו מאמינים שכל זה נברא, ושהאל ברא את השכלים הנבדלים ושם בגלגלים את כוח התשוקה אליהם, והוא שברא את השכלים ואת הגלגלים ושם בהם את הכוח המנהיג הזה. בזה אנו חולקים עליו.

בהמשך (ב,יג-לא) תשמע את דעתו ואת דעת תורת האמת על חידוש העולם.