הופעת הדיבור בנבואה
סוגי נבואה הבאה במסר של דיבור
1 הנבואה היא רק במראה או בחלום, כמו שביארנו כמה פעמים (ב:ו, לו, מא-מג), ולא נחזור על כך תמיד. נאמר־נא כעת, שכשהנביא מתנבא א) יש שהוא רואה משל, כמו שביארנו כמה פעמים (א,פתיחה; ראו בהפניות ב,מג1). ב) ויש שהוא רואה במראה הנבואה שה' יתעלה מדבר אליו, כמו שאמר ישעיה: "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה' אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ" (ישעיהו ו,ח). ג) ויש שהוא שומע מלאך מדבר אליו כשהוא רואהו, וזה נפוץ מאוד, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים [בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי]" (בראשית לא,יא), "וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה" (זכריה ד,ה), "וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי [וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה]" (שם), "וָאֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר" (דניאל ח,יג), ואלה רבים מספור. ד) ויש שהנביא רואה בן אדם מדבר אליו, כמו שנאמר ביחזקאל: "וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת [וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר.] וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ בֶּן אָדָם [רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע...]" (יחזקאל מ,ג-ד) אחרי שהקדים ואמר: "הָיְתָה עָלַי יַד ה'" (שם,א). ה) ויש שהנביא אינו רואה אף צורה, אלא הוא שומע דיבור בלבד הקורא לו במראה הנבואה, כמו שאמר דניאל: "וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי" (דניאל ח,טז), וכמו שאמר אליפז: "דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע" (איוב ד,טז), וכמו שאמר גם יחזקאל: "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב,ב). כי העניין שהשיג במראה הנבואה אינו זה אשר דיבר אליו, אלא הפסיק את הפרשה המפליאה והמופלאה שאמר במפורש שהוא השיג אותה, והחל בנושא ההתגלות וצורתה ואמר: "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי".
עוצמת קול הדיבור במראה הנבואה
2 אחרי שהקדמנו את החלוקה הזאת (של סוגי הנבואה) שמעידים עליה הפסוקים, אומַר שהדיבור הזה שהנביא שומע במראה הנבואה –
א) יש שהוא גם מדמיין אותו שהוא בשיא העוצמה, כמו שאדם חולם שהוא שומע רעם גדול או רואה רעידת אדמה או מכת ברק ; וזה חלום נפוץ.
ב) ויש שהוא שומע את הדיבור הזה, שהוא שומעו במראה הנבואה, כדיבור שגרתי מוכר עד שאין הוא נראה לו יוצא דופן בכלל. דבר זה מתברר לך מפרשת שמואל הנביא (שמואל-א, ג,ד-י), שכאשר קרא לו ה' יתעלה במצב ההתגלות, חשב שעלי הכהן הזמין אותו – פעם אחר פעם, שלוש פעמים. אחר כך ביאר הכתוב את הטעם לדבר ואמר שמה שגרם לו לכך, ושהוא חשב שזה עלי, הוא שלא ידע אז שדיבור ה' לנביאים יכול להיות בצורה זו, והסוד הזה לא נגלה לו עדיין. כך אמר כמתן טעם לדבר: "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'" (שמואל-א ג,ז), כלומר שהוא לא ידע ולא נגלה לו שכך הוא דבר ה'. אשר לדבריו "טֶרֶם יָדַע אֶת ה'", כוונתו שלא התנבא קודם לכן, כי על המתנבא נאמר "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב,ו). נמצא שזהו הסבר הפסוק לפי עניינו: 'ושמואל לא התנבא קודם לכן וגם לא ידע שכך היא צורת הנבואה'. דע זאת אם כן.