מגבלות השכל האנושי
מגבלת האדם בתחום השכלי והגופני
1 דע שלשכל האנושי יש
א) מושגים שבכוחו ובטבעו להשיג; ויש במציאות
ב) נמצאים ודברים שאין בטבעו להשיג בשום פנים ואופן, אלא שערי השגתם נעולים בפניו; ויש במציאות
ג) דברים שהוא משיג מהם היבט מסוים ואינו משיג היבטים אחרים. עצם היותו משיג אינו מחייב שישיג כל דבר, כשם שיש לחושים השגות ואין להם יכולת להשיג אותן בכל מרחק שהוא. וכיוצא בזה שאר כוחות הגוף: כי גם אם יש לאדם, למשל, כוח לשאת שני קנטרים (=מידת משקל, כ-45 ק"ג), אין בו כוח לשאת עשרה. היתרונות של פרטי המין (האנושי) זה על זה בהשגות החושיות ובשאר כוחות הגוף ברורים וגלויים לכל בני האדם, אלא שיש לכך גבול, ואין הדבר נמשך לכל מרחק שהוא ובכל שיעור שהוא.
2 הוא הדין בעצמו באשר להשגות השכליות האנושיות: יש בהן הבדלים גדולים מאוד בין פרטי המין האנושי, וגם זה ברור וגלוי מאוד לאנשי החכמה; עד שאדם אחד יסיק בעצמו מעיונו עניין מסוים, בעוד אדם אחר לא יוכל להבין אותו עניין לעולם, ואפילו הסבירו לו אותו בכל ניסוח ובכל משל ובמשך זמן ארוך ביותר לא תגיע דעתו אליו בשום פנים, אלא תירתע דעתו מהבנתו. וגם ההבדלים הללו (בין בני האדם) אינם בלי סוף, אלא בלי ספק יש לשכל האנושי גבול שהוא עוצר בו.
התשוקה לדעת והכרה בגבולותיה בפיזיקה ובמטפיזיקה
3 ויש דברים שברור לאדם שהשגתם אינה אפשרית, ואין הוא מוצא עצמו משתוקק לידיעתם, כיוון שהוא חש שזה בלתי אפשרי ושאין שער להיכנס דרכו להגיע אל הדבר; כגון אי ידיעתנו את מספר כוכבי השמים ואם הוא זוגי או אי זוגי, וכגון אי ידיעתנו את מספר מיני בעלי החיים והמחצבים והצמחים, וכיוצא בזה.
4 ויש דברים שהאדם מוצא שתשוקתו להשגתם גדולה, והשלטת השכל על בקשת אמיתתם והחקירה בהם קיימת בכל קבוצה בעלת עיון מבני האדם ובכל זמן. בדברים האלה רבות הדעות ונופלת בהם מחלוקת בין המעיינים, ומתעוררים בהם ספקות מפני היקשרות השכל בהשגת הדברים הללו, כוונתי לתשוקה אליהם, והעובדה שכל אחד חושב שהוא מצא דרך שעל ידה ידע את אמיתת הדבר, ואין בכוח השכל האנושי להביא לכך הוכחה. כי כל דבר שנודעה אמיתתו בהוכחה אין בו לא מחלוקת ולא ויכוח ולא התנצחות, מלבד אצל הבור המגלה עיקשות המכונה 'עיקשות כנגד המוכח', כפי שתמצא אנשים המתעקשים לדחות את כדוריות הארץ, ואת היותו של הגלגל (שקבועים בו כוכבי השמים) סובב, וכיוצא בזה. אותם אין מקום להזכיר בעניין הזה.
הדברים הללו שהמבוכה הזו נפלה בהם, רבים מאוד בעניינים המטפיזיים, ומועטים בעניינים הטבעיים, ונעדרים בעניינים המתמטיים.
גורמי המחלוקות
5 אלכסנדר מאפרודיסיאס אמר שסיבות המחלוקת בדברים הן שלוש: הראשונה, אהבת השררה והניצחון, המונעות מהאדם להשיג את האמת כפי שהיא. והשנייה, דקות הדבר המושג בפני עצמו, ועומקו וקושי השגתו. והשלישית, בורותו של המשיג וקוצר השגתו את מה שאפשר להשיג.
6 זה מה שציין אלכסנדר. אך בזמננו יש סיבה רביעית שלא ציין משום שלא היתה אצלם, והיא ההרגל והחינוך. כי האדם בטבעו אוהב את מה שהורגל בו ונוטה אליו, עד כדי כך שאתה רואה שאנשי המדבר, במצבם הפרוע וחוסר ההנאות ודוחק המזון, שונאים את הערים ואינם נהנים בהנאותיהן, ומעדיפים את התנאים הרעים שהם רגילים אליהם על פני התנאים הטובים שאינם רגילים אליהם, ונפשם אינה מוצאת מנוחה במגורים בארמונות ולא בלבישת המשי ולא בהתענגות על המרחצאות והשמנים והבשמים.
כך קורה לאדם בדעות שהורגל בהן והתחנך עליהן: הוא אוהב אותן ומגן עליהן ומתרחק מזולתן.
7 סיבה זו היא גם הגורם לעיוורונו של האדם מהשגת האמיתוֹת ונטייתו אל הרגליו, כפי שאירע להמון העם בהגשמה ובדברים מטפיזיים רבים כפי שנבאר (א,לו; א, סוף נא; א,נג). כל זאת מחמת ההרגל וההתחנכות על כתובים שנקבעו אצלם הערצתם והאמונה בהם, שחיצוניותם מורה על הגשמות ועל דמיונות שאין בהם אמת, אלא נאמרו על דרך המשל והרמז. וזה היה בשל סיבות שאציין בהמשך (א,מו-מט).
מקורות הטענה בדבר מגבלות השכל האנושי
8 אל תחשוב שמה שאמרנו לגבי קוצר השגתו של השכל האנושי והעובדה שיש לו גבול שהוא נעצר בו, הוא דבר שנאמר על פי התורה. אלא הוא דבר שאמרו אותו הפילוסופים והשיגו אותו השגה אמיתית מבלי להתחשב בשיטה או בדעה מסוימת. והוא דבר נכון, ולא יטיל בו ספק אלא מי שאינו יודע את הדברים שהוכחו.
פרק זה אינו אלא הקדמה למה שייאמר אחריו.